שולחן ערוך אבן העזר טו ל

מי שהיה לו פילגש ולא הועד שקידשה, מותרת בקרוביו. אבל אם יש עדים שאמרה האשה: קידשני בפני ב' עדים, נאסרה לקרוביו. אבל אם אמרה "קידשני" סתם ולא אמרה "בפני שני בני עדים", אין בדיבורה כלום:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(כה) אבל אם יש עדים שאמרה וכו': היינו דלא נתקדשה עדיין או נתקדשה ואמרה כן קודם דנתקדשה וע' בתשו' וע' סוף סימן מ"ח:

קדשני סתם זהו מתשובת הרא"ש כלל ל"ב דין א' וז"ל שלא יצא עליה עדים של קידוש מותרת לבן אחיו אבל אם יש עדים ששמעו מפי האשה שאמה קדשני ראובן בפני עדים והלכו למ"ה נאסרה בקרובה ראובן עפ"י דבורה אבל אם אמרה קדשני סתם ולא אמרה בפני עדים אין בדיבורה כלום דקידושין שלא בפני עדים לאו קידושין נינהו ואפילו שניהם מודים לדבר עכ"ל ולא עמדתי ע"ד רבינו אשר בתשובה זו דמיירי שם שכבר נתקדשה לבן אחיו כמבואר שם בשאלה דק"ל כיון שאין שם עדים אלא מפיה שאומרה קדשני בפני עדים והלכו להם למ"ה היא אינה האמנת להפקיע עצמה מיד איש שקדשה כדאיתא בפ"ק דקידושין דף י"ב דיהודי' דביתהו דר' חייה דאמרה אמרה לי אם קיבל ב"ד קידושין כי זוטרי' ובעלך אסור לך אר"ח לאו כל כמינ' דאמך דאסרת לך עילואי ה"נ אע"פ דקי"ל בפ' האומר דאשה שאומרה קדשתני והוא אומר לא קדשתיך היא אסורה בקרוביו מ"מ הכא שאני שכבר קבלה קדושין בחזקה פנויה לאו כל כמיניה אח"כ להפקיע אותה מיד בעלה דא"כ כל אשה תוכל להפקיע עצמה מיד בעלה אם תאמר כבר קדשני א' בפני עדים אלא פשיטה שאינה נאמנת כדאית אסיק קט"ו לענין זנות תו תמיה לי הרבה באומרה קדשני סתם דלאו כלום הוא דאמאי לא נימא דמה שאמרה קדשני ראובן ודאי כדין קידושין קאמרה דהיינו בפני עדים דאפילו באומרה בפני עדים אכתי נימא שמא היה פסול בקדוש כגון שלא היה ש"פ אלא ודאי מסתמ' כדין קדושין קאמרה כ"ש שנימא בזה שהוה בפני עדים וניזול לחומר' ונימא שהיה שם עדים והלכו למ"ה וע' בסי' מ"א תרצתי הכל:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}