שולחן ערוך אבן העזר ז כא
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ז · כא · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
גר שנשא גיורת וילדה בת, לא תנשא לכתחילה לכהן, אפילו בת בתה, עד כמה דורות, אע"פ שהורתה ולידתה בקדושה; ואם נשאת לכהן לא תצא. ואם יש בה צד אחד של ישראל, כגון גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת, הבת מותרת לכהן לכתחילה. והוא הדין למשוחרר שנשא ישראלית או ישראל שנשא משוחררת:
מפרשים
חלקת מחוקק
(כט) ואם נשאת לכהן לא תצא: הרמב"ם פי"ט מהא"ב מסיים הואיל והורתה ולידתה בקדושה משמע הא הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה בתר הריון אזלינן ואסורה לכהונה וב"י כתב על דברי הרמב"ם (ורצה להוכיח דמיירי שהורתה ולידתה בקדושה לא תימא הכי אמאי לא תצא) דהא גיורת פחותה מבת ג' פסולה לכהונה ולא דק דאין זה ראיה ללידתה בקדושה:
בית שמואל
(מב) לא תצא: היינו דוקא כשהורתה ולידתה בקדושה רמב"ם והב"י כתב ע"ז פשיטא בעינן הורתה ולידתה בקדושה שכבר נתבאר גיורת פחות מג"ש פסולה ובח"מ הקשה על הב"י די"ל גיורת שאני דלידתה היה שלא בקדושה, ומ"כ לפרש דברי הב"י ע"פ הפלוגת' בקדושין דף ע"ז דאי הורתה שלא בקדושה לא תצא אם כן הקרא בתולה מזרע ישראל אתיא כרשב"י דלמד מקרא זה גיורת כשרה ואנן קי"ל גיורת פחותה מג"ש פסולה לכהונה ולזה כתב הב"י דקי"ל גיורת פחות מג"ש פסולה אם כן הורתה שלא בקדושה פסולה, ואם יש צד א' ישראל נראה דבעינן גם הורתה ולידתה בקדושה:
באר היטב
(נ) תצא: היינו כשהורתה ולידתה בקדושה. ואם יש צד אחד ישראל בעינן נמי הורתה ולידתה בקדושה ב"ש.