שולחן ערוך אבן העזר ה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המשקה כוס של עיקרין לאדם או לשאר בעלי חיים כדי לסרסו, הרי זה אסור ואין לוקין עליו. ואשה מותרת לשתות עיקרין כדי לסרסה עד שלא תלד:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ו) ואשה מותרת לשתות:    יש לדקדק למה תהיה בהמה חמורה מאשה ודוחק לחלק דוקא היא מותרת לשתות (ע"י עצמה) אבל אין משקין אותה (ע"י אחרים) וגם דוחק לו' דאשה ג"כ אסורה לשתות אם לא מפני צער לידה כמו שחילק בב"ח דהא בטור לא הזכיר צער לידה כלל וראיתי בסמ"ג ל"ת ק"ך המשקה כוס של עיקרים לאדם כדי לסרסו בנקיבה מותר בזכר אסור וה"ה לשאר מינים וכתוב בביאורי מהר"ר אייזיק שטיין על הסמ"ג בזכר אסור וה"ה לשאר מינים משום דגזרינן זכר בהמה אטו זכר דאדם או שמא איסור דאורייתא הוא כמו באדם עכ"ל נמצא מ"ש או לשאר ב"ח היינו הזכרים מן הב"ח:
 

בית שמואל

(יג) המשקה:    אפילו שותה לרפואה ואין מתכוין להיות עקר כיון דפסיק רישיה הוא אף על גב דקי"ל פסיק רישיה דלא ניחא ליה בשבת מותר מ"מ בשאר איסורים אסור כמ"ש בהרא"ש והר"ן ואפילו אם הוא כבר קיים פו"ר ואפילו אם הוא סריס אסור ועיין פי' ש"ש:

(יד) ואשה מותרת וכו':    משמע אפילו בלא צער כלל מותר ומ"ש בסעיף הקודם והמסרס את הנקיב' פטור אבל אסור היינו סירוס במעשה וס"ל לרמב"ם וסמ"ג אף בנקיבה שייך סירוס במעשה והא דתנא בת"כ אר"י אין הנקיבות בסירוס היינו דאין לוקין על סירוס הנקבות כמ"ש במגיד וכן משמע להדי' מרמב"ם והסמ"ג שכתבו סירוס נקיבות בדין סירוס במעשה ואח"כ כתבו סירוס ע"י משקין ועי' בתו' וע' ב"ח מ"ש בשם מהרש"ל, ונקיבה בבהמות ושאר מינים לא עדיף מאשה וכ"כ בח"מ בשם פי' מהר"א שטיין על הסמ"ג וע"ש:
 

ט"ז - טורי זהב

ואשה מותרת לשתות עיקרים כו' דכאן שאין בא אלא ע"י שתיה אין (איסור) אפי' לכתחלה דאין כאן צער כלל ומו"ח ז"ל כתב דאין לחלק בין הך דמותר בשתיה לההיא דפטור אבל אסור מכח מעשה דבתו' פ"ח שרצים כתבו דלא שייך סירוס בנקבה אלא ע"י השקאה אלא החילוק הוא דההיתר דכאן הוא משום דאית לה צער לידה וזה שלא בדקדוק דהתו' שם בדף קי"א לא כתבו אלא דאין שייך סירוס באשה ור"ל דיאן איסור סירוס בה וכההיא דר' יהודא שזכר שם ואין שייך מסרס אחר מסרס אלא במקום שיש איסור לסרס להראשון ע"י והחילוק דבין צער לידה אינה במשמע מן הפוסקים כלל:
 

באר היטב

(י) עיקרין:    אפי' שותה לרפואה ואין מתכוין להיות עקר כיון דפסיק רישיה הוא אסור עיין מ"ש בה"י בזה. ואפי' אם הוא כבר קיים פו"ר ואפי' אם הוא סריס אסור ב"ש.

(יא) עיקרין:    אפי' בלא צער לידה מותר. ומ"ש בסעיף הקודם והמסרס את הנקיבה פטור אבל אסור היינו סירוס במעשה דאף בנקיבה שייך סירוס במעשה. ונקיבה בבהמות ושאר מינים לא עדיף מאשה. אחרונים עיין ב"ח.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש