שולחן ערוך אבן העזר ה ה

ניקב למטה מעטרה בעניין שכנגדו למעלה בתוך העטרה פסול, שהעטרה כולה מעכבת:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ד) בענין שכנגדו למעלה בתוך העטרה: פשט הלשון משמע שהנקב מעבר אל עבר ובצד א' הוא למטה מעטר' ובצד השני הוא בתוך העטרה, ועיין מה שכתב התוספות ורש"י (שם פרק הערל והמרדכי):

(ט) בתוך העטרה: כן הוא גירס' הרמב"ם ולטעמו אזיל דס"ל דצריכה היקף כל העטרה מיהו כל המפרשים גורסי' ניקב למטה מעטרה בענין שכנגדו למטה [למעלה] מעטרה והיינו שניקב למטה מעטרה בעליונה של גיד דשם עטרה מארכ' דאז מצד השני בתחתיות של הגיד הוא למעלה מעטרה, כתבו תו' דוקא ניקב מעבר לעבר אבל אם ניקב למטה מעטרה עד חלל הגיד כשר ולא כמרדכי ואגודה וכן הוא משמע בטור ומשמע מתו' אפי' למעלה מעטרה וניקב עד חלל כשר דהא הוכחה שלהם מקולמוס ומרזב ושם איירי למעלה מעטרה דאי ס"ל שם דאיירי במתחיל בעליונה של גיד בבשר קודם שמתחיל עטרה ונחתך באלכסון עד שנחתך בתחתיות למעלה של עטרה א"כ הוי כנחתך מעבר לעבר ואכתי ק' אף בניקב מעבר לעבר מ"ש ממרזב וקולמוס דהא תו' מדמים מרזב לניקב אלא בש"ס קמ"ל אפילו בצד א' למטה מעטרה פסול כשניקב מעבר לעבר מיהו אם ניקב בתחתיות הגיד עד החלל י"ל דפסול דאז שפיר שייך לומר דשותת ויורד משא"כ כשניקב למעלה וכ"כ בדרישה, וב"ח פוסל בניקב בעליונה של גיד עד לחלל וכתב גם תו' ס"ל כן ואנ"ל פירושו בתו' מיהו אין להקל למעשה וכללא הוא למטה מעטרה אם ניקב עד לחלל בעליונ' של הגיד משמ' דלא קי"ל כמרדכי דפוסל בכה"ג וסוגיי' כמרזב וקולמוס לא קשיא עליהם כמה שהקשו תו' די"ל נקב שאני כמ"ש בב"ח מיהו הסוגיי' ניקב ונסתם דאמר שמואל צריך יישוב לדבריהם ואם ניקב בתחתיות הגיד למעלה מעטרה עד לחלל פסול דאז שותת ויורד והא דאמר בש"ס ניקב למטה שכנגדן למעלה אתא לאפוקי אם ניקב בעליונה עד החלל ולא ניקב בתחתיות ובעטרה אם ניקב עד לחלל פסול למטה /למעלה/ מעטרה לפי משמעות בתו' משמע דכשר אם ניקב עד לחלל אלא ב"ח פוסל וכל זה בנקב שאפשר לצאת ממנו ש"ז ואם סתם כשר בכל הנקבים ולמעלה מעטר' לדעת רש"י משמע אם נסתם א"צ לנסו' אם נקרי ונקרע כי שם אינו מתאסף הש"ס ולדברי הרא"מ ניקב כשר לבא בקהל אלא אינו מוליד וסמ"ג והמרדכי והרא"ש ואגודה הביאו דבריו וכן אם נסתם שביל ש"ז כשר לדעתן ואם נשא צ"ע אם כופין להוציא: