שולחן ערוך אורח חיים תרפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרפח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

סעיף א[עריכה]

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, אפילו אינן מוקפין עכשיו, קורין בט"ו, אפילו אם הם בחוצה לארץ. ואפילו אין בהם עשרה בטלנים (פירוש, בטלים ממלאכתן ועוסקין בצרכי ציבור).

והוא שהוקף ואחר כך ישב, או שישב תחילה על דעת להקיפו אחר כך; לאפוקי כשנודע שישב תחלה על דעת שלא להקיפו (אבל מסתמא הוקפה ולבסוף ישבה. ר"ן).

סעיף ב[עריכה]

וכן הכפרים הנראים עימהם, אפילו אינם סמוכים, כגון שהם בהר. או שסמוכים להם, אפילו אינם נראים עימהם, כגון שהם בעמק. ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל.

ובשושן, אף על פי שאינה מוקפת חומה מימות יהושע – קורים בט"ו, הואיל ונעשה בו הנס.

סעיף ג[עריכה]

כפרים ועיירות גדולות, וכרכים שאינם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, קורים בי"ד.

סעיף ד[עריכה]

כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו, קורים בי"ד ובט"ו ובליליהון. ולא יברך כי אם בי"ד, שהוא זמן קריאה לרוב העולם.

סעיף ה[עריכה]

בן עיר שהלך לכרך, או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כמקומו; ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.

הגה: ואם הוא במדבר או בספינה, קורא ביום י"ד כמו רוב העולם (כל בו).

סעיף ו[עריכה]

יום ט"ו שחל להיות בשבת, אין קורין המגילה בשבת, אלא מקדימים לקרותה בערב שבת. וגובים מעות מתנות עניים ומחלקים אותם בו ביום. וביום שבת מוציאים שני ספרים, ובשני קורין "ויבא עמלק", ואומרים "על הנסים". ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת.

סעיף ז[עריכה]

המפרש בים והיוצא בשיירה ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בשלושה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה. ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, יש אומרים שקורא אפילו מתחילת החודש.

הגה: והכי נהוג. ומיהו אם נזדמן לו אחר כך מגילה, חוזר וקורא אותה ביום י"ד; אפילו קראה תחילה ביום י"ג, מכל מקום קרא אותה שלא בזמנה (כל בו ובית יוסף).

סעיף ח[עריכה]

בן עיר שהיה בספינה או בדרך, ולא היה בידו מגילה, ואחר כך נזדמנה לו בט"ו, קורא אותה בט"ו.