שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור השלישי/כג

שאלה כג:

להמשכיל ה"ר אברהם דרגו י"א. שאלת וז"ל מהו ללמוד או לשנות בין תפלת שחרית לתפלת מוסף כי שמעתי שיש מפקפקין בדבר זה לאסור ואני לא ראיתי ולא שמעתי שיש מי שאוסר לכן שאלתי מאת האדון להודיעני אם יש סמך לאיסור זה ושלום לכסא מעכ"ת:

תשובה:

דבר זה לא ראיתיו שנז' בגמרא ולא בפוסקים ז"ל זולתי בהלכות הגאון רבינו יצחק בן גיאת ז"ל כתב וז"ל אין אדם רשאי ללמוד ולשנות בין תפלת יוצר לתפלת מוסף עכ"ל. ולא פירש טעם לזה וגם לא ראיתי טעם ברור אם לא שנאמר דחיישינן דילמא משכא ליה שמעת' ואתי לאמנועי מתפלת מוסף בזמנא. אי נמי חיישינן ליותר מזה שמא יגיע זמן תפלת מנחה וצריך להקדימה ואינו ראוי לעשות כן וכ"ש אם הדבר בצבור כמו שכ' הרמב"ם ז"ל במה שמאריכין בסליחות בשחרית דיום הכפורים ולפעמים יגיע זמן המנחה קודם שהתפללו מוסף ויש מי שכתב שמקדימין תפלת המנחה וכתב הרב ז"ל שאין ראוי לעשות כן בצבור ואע"פ שהוא ז"ל לא כתב אלא בצבור בודאי שאפילו יחיד אם הזקיק עצמו לזה עד שהוצרך להקדים מנחה למוסף עשה שלא כראוי אלא שבצבור מינכרא מלתא טפי. זה נראה לומר בטעם דבר זה עם שאין זה כדאי ליבטל מללמוד ולשנות ובפרט אם יש עת פנוי בין שחרית למוסף מחששא רחוקה כזאת. ולא ראיתי לאחרוני' ז"ל מי שזכר דברי הרב הנז' ואיפשר לומר שלא באו לידם דאל"כ לא ימנע שהי' נמצא מי שיחלוק עליו או יסכים לדבריו סוף דבר כיון שהוא ז"ל אוסר ולא נמצא מי שחולק עליו יש לחוש לדבריו כי גאון מפורסם היה. ואל תתמה על מה שנהגו לדרוש תמיד ברבים בין שחרית לתפלת מוסף וידענו שכן היה מנהגם וכן הוא מנהגינו היום. דאיפשר דמאחר שהוא דורש ברבים אין הרבי' מניחים אותו להאריך יותר מדאי מפני חששא זו מה שאין כן בסליחות שכלם עסוקי' בהם ולא יתנו לב לזה ועוד דבלאו הכי הרבים ממהרים אותו ואינם מניחים אותו להאריך מצד טורח צבור ולעולם לא יגיע לעבור לכן לא חששו בזה ובפרט בדבר שהוא זכות לצבור לשמוע ד"ת ולענות אמן יהא שמיה רבא על הקדיש שאחר הדרשה שמקרעין בו גזר דין של שבעים שנה ומנהגן של ישראל תורה ואין לשנותו ושלו'.