שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קנט
שאלה קנט:
מליאנא. שאלת ראובן מת והניח בן גדול ובת מאשה שמתה בחייו ושני בנים קטנים ושתי בנות מהאשה שנתאלמנה ממנו והניח קרקע ומטלטלין ונפרעו השתי כתובות מהמטלטלין והבנות תובעו' מזונו' ונשאר הקרקע ומטלטלין אחרים המספיקים למזונות עד שיתארסו והאלמנה רוצה לדור עם בניה בחצר בלא שכירות ושאלת איך תהי' חלוקתם בזה הנשאר ואם חייבת לתת שכירות בחצר אם לא:
תשובה: כיון שנפרעה האלמנ' כתובתה אין לה מזונות אבל צריכ' שתשבע בב"ד שלא לקחה יותר על כתובתה וכיון שבן האשה הראשונה יירש כתובת אמו כי כן הדין נותן מדין כתובת בנין דכרין נראה שהקרקע שהניח הי' שוה יותר מכתובת' של הראשונה שאם לא הי' שוה יותר מכתובת' של הראשונה לא הי' יורש כתובת אמו וכיון שירש כתובת אמו האשה שנשארה אחריו נגבית מכתובתה שכן הוא הדין ששתי הכתובו' יפרעו תחלה כיון שהקרקע הוא שוה יותר מכתוב' הראשונה והנכסי' הנשארים מספיקין למזון הבנות ויפרעו בשלמות נדוניא ותוספת ועיקר כתובה שהוא מנה לאלמנה ומאתים לבתולה והמאתים הם משקל חמשה ועשרים דינרי זהב ממטבע כסף צרוף ומלבושי' הם בכלל כתובתה בין של חול בין של שבת א"כ אחר זה ישארו הנכסים ברשות היורשי' יטול הבן הגדול שליש הנכסים אם אינו בכור לאביו ראשית אונו ושני שלישים יטלו שני בנים הקטנים וימנו להם ב"ד אפטרופוס והבן הגדול והאפטרופוס יזונו הבנות מנכסיהן כל אחד כפי החלק המגיע לו מירושתו השליש הבן הגדול אם אינו בכור והשני שלישים האפטרופוס וכשיבואו הבנות להנשא יתנו להם מהנכסי' הנשארי' כפי אומדן הדעת כאשר הי' אביהם נותן להם אלו הי' חי ומה שנטל הבן הגדול מכתובת אמו הוא משועבד לצורך נישואי הבנות אם לא יספיקו שאר הנכסים וכן אמרו בירושלמי דפרנסת הבת קודמת לכתובת בנין דכרין ופרנסת הבת רוצה לומר נישואיה אבל הנכסים יישארו ברשות היורשים והאפטרופוס. אלא שאם רואים ב"ד שהם מפסידים נכסים יזהירום מזה והאלמנה תגדל את בניה ותדור עמהם בחלקם בחצר ואין עליה דין שכירות והאפטרופוס יהי' אחד מהנכבדים גברא מהימנא ושפוי נכסיה ויכתבו העדים הנמסרי' לו ויעשו מזה שני שטרות אחד ישארו בידו ואחד ישאר ביד אחד מהקהל ובשטר מנוי האפטרופסו' יזכרו כי נתמנה האפטרופו' ע"פ הקהל ישצ"ו ויחתמו בו גדולי הקהל יצ"ו במעמד כולם ושלום לכם: