שו"ת רדב"ז/תרע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך על חלב שעל גיד הנשה של החיה אם אסור באכילה או לא כיון שחלב החיה מותר באכילה ועיקר השאלה אם חלב שעל הגיד בבהמה נאסר משום חלב בחיה מותר ואם נאסר משום גיד אסור גם בחיה:

תשובה לא נאסר לא משום חלב ולא משום גיד אלא שומן הוא אפי' בבהמה ומותר אלא שישראל קדושים ונוהגים בו איסור והכי תניא בהדיא שומנו של גיד מותר היא וישראל קדושים נהגו בו איסור וכיון דמשום מנהגא הוא לא שאני לן בין בהמה לחיה והכל אסור דמשום חומרת הגיד נהגו בו איסור ולא משום חומרת חלב ואע"ג דכתב הרב ז"ל פ"ח מהלכות מאכלות אסורות וכן חלב לאו דוקא דכל שומן חלב קרי ליה והכתוב קרי לאליה חלב ואינה אלא שומן והכי אורחיה דקרא ואכלו את חלב הארץ ורבים כאלה. תדע דכתבו הרשב"א והר"ן ז"ל ג' דינין יש בגיד עיקרו וחטיטתו ושומנו. עיקרו מדאורייתא חטיטתו מתקנתא דרבנן שומנו ממנהגות קדושים. משמע דשומן הגיד מילתא באנפי נפשה היא ולא נהגו בו משום חלב שאם היה איסורו משום חלב רבנן הוו אסרי ליה כמו שאסרו שאר חלבים שהם מדרבנן אלא ודאי משום הגיד בעצמו נהגו בו איסור והיינו דלא לשתמיט אחד מהפוסקים לחלק בו בין בהמה לחיה: