שו"ת רדב"ז/תקעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת אלמון שנשא אלמנה בע"ש ואין עושין סעודה עד הלילה אם מברכין ז' ברכות כיון שכבר עבר יום ראשון:

תשובה כבר ידעת דספק ברכות להקל כ"ש שאיני רואה כאן מקום ספק שכיון שעבר יום ראשון אין מברכין כלל דאי משום פנים חדשות לא שייכי גבי אלמן שנשא אלמנה ואי משום סעודה שעדיין לא אכלו בשלמא גבי בתולה כיון שעדיין לא אכלו הסעודה הראשונה הוו פנים חדשות ולפיכך מברכין לדעת האומרים שנקראו פנים חדשות אעפ"י שהיו שם בשעת הברכה אם לא היו שם בשעת הסעודה אבל מלשון הרמב"ם ז"ל נראה שלא נקראו פנים חדשות אלא אותם שלא היו שם בשעת הברכה אבל באלמון שנשא אלמנה לכ"ע אעפ"י שעדיין לא אכלו אין הסעודה גורמת הברכות אלא משום פנים חדשות ולא שייכי באלמון שנשא אלמנה וכן נראה מדברי הטור סימן ס"ב וכן כתב בעל הנתיבות להדיא וז"ל ואם היא אלמנה ולא אכלו עד הלילה אין מברכין ולדעת הרמב"ם אפי' נשא בתולה אין מברכין לה אם לא היו שם פנים חדשות שלא שמעו הברכה אבל אלמון שנשא אלמנה אפילו באו פנים חדשות אין מברכין לה כיון שעבר יום א'. כללא דמלתא אפילו הוא שבת ואפי' שהוא סעודה ראשונה אין מברכין לה ומינה לא תזוז: