שו"ת רדב"ז/תפ

ולענין מי שאכל אפיקומן ובירך ברכת המזון ונזדמן לו סדר אחר לברך למי שאינו יודע אם הוא רשאי לאכול או לא כיון שכבר אכל אפיקומן ודאי דמותר לאכול ולשתות עמהם ויברך להם ברכת המזון בלבד שיאכל כזית מצה שמורה באחרונה דאטו איניש דבעי למיכל תרי זמני בליליא מי לא מצי למיכל דלא אמרו אסור לאכול אחר אפיקומן אלא במי שאינו אוכל כזית מצה באחרונה דהא טעמא הוו כדי שישאר טעם מצה בפיו והא איכא. וכן כתבו בהדיא בשם בעל הדברות: