שו"ת רדב"ז/שמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שחייב לשמעון מעות ויש לשניהם חוב על עכו"ם והתנו ביניהם שיתן לו מחובו כך וכך וקבל עליו ראובן שכל מה שיגבו מן העכו"ם ראשון ראשון יהיה מחלקו של שמעון וינכה לו מחובו שיש לראובן עליו וכתבו לשמעון שטר בקנין והתנאי שהיה לתועלת ראובן לא כתבוהו יורה המורה אם שטר זה פסול או כשר:

תשובה אם כתב יד העדים יוצא ממקום אחר השטר כשר ואינם נאמנים לומר תנאי היו דברינו דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד ושוב אינם נאמנים כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד ואם אין כתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים לומר תנאי היו דברינו דמגו דבעו אמרו אין זה כתב ידינו וכיון שלא קיים שמעון תנאו גם ראובן יכול לחזור ואפילו אחד מן העדים שאמר תנאי היו דברינו נתבטל השטר שהרי אין כאן אלא עד אחד. ואם בשעה שקנו מיד ראובן על תנאו של שמעון לא הזכירו תנאו של ראובן אעפ"י שהיו מפשרים ביניהם קודם זמן זה שיתן לו שמעון כך וכך השטר כשר דאימור מחל ראובן תנאו כיון שלא הזכירו בשעת הקנין ואם הזכירו בשעת הקנין אעפ"י שלא אמר ע"מ שיתן לי כך וכך השטר פסול דאומדן דעתא הוא שלא עשה ראובן טובת הנאה זו לשמעון אלא ע"מ שיקיים שמעון את תנאו שהזכירו בשעת הקנין וכיון שאם היה כתוב בשטר התנאי של ראובן ולא קיימו שמעון נתבטל תנאו של שמעון אעפ"י שלא כתב בו על תנאי כך וכך השתא שלא כתבו התנאי השטר פסול ונתבטל תנאו של שמעון וכל מה שיגבו מן העכו"ם יהיה לשניהם לפי ממון והנל"ד כתבתי: