שו"ת רדב"ז/רח
שאלת ממני על ראובן ששלח לשמעון שיבנה לו חורבתו או שיטע לו גנתו ואחר כך אומר שלא ברשות ירד וידו על התחתונה ושמעון טוען אתה שלחת לי לומר שאבנה לך ותן לי שכרי משלם יורה המורה הדין עם מי:
תשובה לא ביארת אם השליח עכו"ם או ישראל או בעדים או שלא בעדים ולפיכך צריך לבאר לך כל החלוקות כבר ידעת דאין שליחות לעכו"ם הילכך אפי' יש עדים ששלח את העכו"ם אינו חייב שהדבר ידוע שאין שליחות לעכו"ם ולא היה לו לסמוך עליו ואע"ג דאיכא גילוי דעתא שרוצה שיבנה לו ביתו והוי כיורד ברשות חדא דמשום גילוי דעתא לא מפקי' ממונא. ותו דאפי' גילוי מלתא ליתא מדשלח עכו"ם ולא ישראל ואין כאן עסק שבועה שהרי יש עדים ששלחו ואפי' הכי פטרינן ליה ומ"מ משביעין אותו שלא היתה כוונתו בשעה ששלחו לתת לו רשות לבנות. ואם אין שם עדים ששלחו אפי' משבועה זו פטור שאין טוען עליו ודאי. ואם השליח ישראל ויש עדים שעשאו שליח לית דין ולית דיין ואם עשאו בלא עדים אם אין השליח לפנינו פטור אפילו משבועה שהרי שמעון טוען עליו שמא ומחרימין חרם סתם על מי שטוען על חבירו שקר מתקנת הגאונים ז"ל ואם השליח לפנינו ואומר שלחנו לשמעון נשבע שבועת התורה להכחיש את העד שהרי השליח אינו נוגע בדבר כלל ואעפ"י שטענת שמעון היא טענת שמא שהרי אינו יודע הדבר אלא על פי השליח מ"מ רוב הפוסקים אשר אנו סומכים עליהם כתבו שמשביעין אותו שבועה דאורייתא ועיקר טעמא הוא מדתניא כל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה וכי היכי דשנים מחייבין אותו ממון אעפ"י שזה טוען שמא עד א' נמי מחייבו שבועה אעפ"י שזה טוען שמא ואם עשאו שליח בפני עד א' מצטרפין העד והשליח לחייבו ממון ונוטל שכרו משלם ואם אין שם עדים שמין לו וידו על התחתונה כדין יורד לתוך שדה של חבירו שלא ברשות: