שו"ת רדב"ז/קמ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאני צדיק אעפ"י שהיה רשע כל ימיו הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו ולגבי המקדש בפסולי עדות אמרינן שאינה מקודשת כלל ואמאי נימא שמא הרהרו תשובה ותהיה מקודשת מספק:

תשובה כיון דאיכא סהדי דעבר עבירה דמפסל בה לעדות אינו חוזר להכשרו עד דאיכא סהדי דעבד תשובה ומשום הכי כל המקדש בפסולי עדות אין חוששין לקדושיו: אבל האומר ע"מ שאני צדיק כיון שהוא בעצמו קורא עצמו צדיק רגלים לדבר שעשה תשובה אעפ"י שאנו רואין בו שהולך בדרכי רשע שמא באותה שעה הרהר תשובה ומשום הכי הויא ספק מקודשת ודבר פשוט הוא לא היה כדאי לישאל עליו: