שו"ת רדב"ז/קלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת על בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה דקי"ל מותר לצלותו אם מותר לבשלו אחר הצלייה:

תשובה דבר זה נשאל מלפני מהר"ר ישראל ז"ל והעלה שהוא מחלוקת ודעתו להחמיר ולמד אותה ממה שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה והר"ם שהתירו לצלי ואף אם לא יצא הדם לחוץ הוי דם האיברים שלא פירש ומותר אבל לבשלו בקדרה אסור אע"פ שאינו פולט ע"י מליחה פולט דמו לתוך הקדרה עכ"ל התשובה. מדאמר דשרי ע"י צלייה היינו משום דאפי' אם לא יפלוט הוי דם האיברים שלא פירש משמע כפשיטות דלא ברירא ליה שיפלוט הדם ע"י צלייה וא"כ אם יתבשל אח"כ שמא יפלוט אחר רתיחת המים כבישול מה שלא פלט ע"י צלייה דאיפשר הבישול פועל יותר מהצלייה שהמים מרככין הדם שנתקשה בשהייתו ג' ימים ויפלוט ויצא טפי מע"י צלייה עכ"ל:

והוי יודע דאפי' הוא ז"ל לא אמרה אלא בזמן שמשליכים את הבשר במים פושרים דאז מרככין אותו אבל לדעת הרמב"ם ז"ל שצריך להשליך הבשר למים רותחים הדבר ברור שהוא מותר שאין דם האיברים פירש ואם מפני הדם שעל פני הבשר ע"י הצלייה יצא ואפילו לתוך מים פושרים דעתי להקל דאין אחר הצלייה כלום מידי דהוה אכבד דקי"ל אסור לבשלו ואם צלאו תחלה מותר לבשלו:

ואפילו לפי מה שדקדק הרב ז"ל מתשובת הרא"ש ז"ל דאין דם האיברים יוצא ע"י צלייה נהי דאינו יוצא מ"מ ע"י צלייה מתייבשת הבשר טפי ושוב לא יצא הדם ממקומו ע"י בישול כללא דמלתא דעתי להקל וכן נהגו: