שו"ת רדב"ז/אלף שכח
אלף שכח[עריכה]
שאלה שאלת ממני איך אני נוהג בנענועים לפי שרבו בו הדעות: תשובה כבר ידעת בבירור דלגבי דינא כיון דאגביה נפק ביה ואין שאלתך אלא לעשות מצוה כתקנה. דע כי אין דעתי נוטה במה שכתב מהר"ר אליה מזרחי בפירוש דברי האשר"י אלא במה שכתב הטור שהוא היה בקי בסברת אביו ובמה שהיה רגיל לעשות יותר מזולתו ולקיים רוב הסברות אני מוליך את ראש הלולב לפני ומנענע שם שלשה פעמים ומביא ומנענע ג' פעמים הרי כאן רוח אחת ומהפך פני אל הימין ומוליך הלולב ומנענע שם שלשה פעמים וכן בהובאה הרי שתי רוחות וכן לאחור וכן אל השמאל ואחר כך אני מעלה ומנענע שלשה פעמים ומוריד ומנענע שלשה פעמים ואחר כך אני משפיל ידי כלפי מטה וראש הלולב למעלה ומנענע שלשה פעמים ומביא את הלולב לכנגדי ומנענע שלשה פעמים. ובדין היה להפוך את ראש הלולב למטה כשאר הרוחות אלא שאני חושש שמא אין זה דרך גדילתו והרי כאן שש קצוות ובכל קצה שש נענועים עולים ל"ו נענועים ואני מוליך את ראש הלולב לכל קצה וקצה ליחד כל קצה וקצה. ותו משום גירא בעינא וכו' וצריך לחבר האתרוג עם הלולב ומוליך ומביא בשתי ידיו ליחד את השם בארבעה אותיותיו וכן מנהג המוסתערב. ויש בזה רמז נפלא כי שלשה נענועים לכל קצה וקצה יעלו י"ח כנגד חי העולמים כי השלשה נענועים של הובאה אינם בכלל שאינם לצד הקצה וכן בהודו תחלה וסוף וכן באנא ה' הרי ד' פעמים חי עולה ע"ב והוא שם הממונה על המים ונקרא ע"ב גשרים שאנו באים בד' מינים הללו לרצות על המים ועל כן אנו מזכירין אני והו שהוא תחלת השם הזה ואמצעיתו מלמטה למעלה ואף עפ"י שכל שם מהם הוא משלש אותיות מכל מקום עיקר השם הוא שהרי בפסוק אשר יוצא ממנו השם הוא"ו היא שמושית ועולה אני הו ע"ב ואם אתה מוליך ומביא מעלה ומוריד לבד לא יעלה בידך חשבון זה ואם תחשוב הולכה והובאה לשתי רוחות וכן עולה ויורד שתי רוחות וכן לימין מוליך ומביא שתי רוחות יעלה החשבון הזה יפה אבל לא יצאת ידי לשון הטור גם כי צריך ליחד כל רוח ורוח בראש הלולב לא בזנבו ואפי' לפי אותה שטה צריך כשמביא את הלולב להוציאו מכנגד גופו כדי שיהא ניכר הצד אבל המנהג הנכון הוא מה שכתבתי לך ומינה לא תזוז שלא קצרה יד ימיננו לשבח למי שהשש קצוות שלו. והנראה לע"ד כתבתי: