רשב"ם על שמות ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ה). התפאר עלי: התנשא עלי לבקש חפצך ואעשה, כמו פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי:
למתי אעתיר לך: לאיזה יום וזמן אתה רוצה שיסורו כל הצפרדעים ואני אעתיר מיד שימותו עד אותו זמן שתבקש ממני כי אין מנהג למות כולן בפעם אחת:

(ו). ויאמר למחר: התפלל עתה שימותו עד מחר:

(י). חמרים: צבורים:

(יא). והכבד: לפי שהמכה הזאת גדולה היתה לא נתחזק לבו מאיליו, אלא הוא הרשיע להכביד את לבו:

(יב). לכינים: מיני כינה ופרעושין:

(יג). הכינם: כמו מ"ם של ריקם:

(טו). אצבע אלהים הוא: מכת מדינה ולא על ידיהם של אילו היתה זו, שאילו באה על ידי מכשפות אף אנו היינו עושים כן:

(יז). הערוב: אומר אני כי מיני זאבים הם שנקראים ערוב על שם שדרכם לטרוף בלילות כדכתיב זאב ערבות ישדדם וכתיב זאבי ערב לא נרמו לבקר, וכאשר יאמר מאודם אדום, כן יאמר מעמק עמוק, מערב ערוב, נויטריניר ב"ל, שהזאב ערוב הוא שהוא הולך בערב, עמק שם דבר, והמעשה קרוי עמוק וכן אדום שחור:

(יח). והפליתי ביום ההוא: לפי שהחיות רעות קלים הם ללכת בכל המלכיות כשהמכה משולחת הוצרך לומר לשון הבדלה והפרשה יותר משאר מכות, וכן בדבר של בהמות:

(יט). ושמתי פדות: לשון הבדלה, וכן ישועה והצלה וחלצה ופורקן כולן לשון הפרשה והבדלה זה מזה:
למחר יהיה: שלא תאמר מקרה הוא היה לנו:

(כב). כי תועבת מצרים: צאן דבר מאוס היה בעיני מצרים:
ולא יסקלונו: בתמיה, דרך ביזיון הוא, כדכתיב בשמעי, ושמעי הלך בצלע ההר לעומתו הלות ויקלל ויסקל באבנים לעומתו ועפר בעפר:

(כה). והעתרתי: כמו והחרמתי את עריהם, והחזקת בו, והאבדתי חכמים מאדום, והעליתי, כולם פתרונם להבא ופתחין וכן והעבדתיך כי אותיות גורמים, אבל לשעבר יאמר העברתי מעליך חטאתך, העליתיך, האבדתי, כולם נפתחין בפתח קטן, אבל בשאר אותיות יאמר והכרתי פסיליך, והשמדתי, כולם בחירק בין לשעבר בין להבא:

(כח). גם בפעם הזאת: כמו שהכביד בצפרדעים: