רשב"ם על דברים יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ה). ונשל הברזל: הוא הגרזן שקרוי ברזל כדכתיב אם קהה הברזל שישליך הגרזן חתיכת בקעת מן העץ שהוא מבקע כי זה ודאי לשון שוגג הוא:

(ו). פן ירדף: ושלשת פן ירדף:

(ח). ואם ירחיב: לתת לך כל העשרת עממים שניתנו לאברהם בין הבתרים:

(יד). לא תסיג: כמו נסוגו אחור, ממשיך את המצר אחור להרחיב את שדהו מכמו שגבלו אותו ראשונים: