רשב"ם על במדבר ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ב). בהעלותך וגו': לפי שמלאכת תדיר היא זו, הזכירה כאן, אע"פ שכל מלאכות המשכן נגמרו, מלאכת הדלקת המנורה לא נגמרה כי תדירה היא:
אל מול פני המנורה וגו': היה מטה ראשי הפתילות של כל שבעת הנרות להאיר אל השולחן:

(ז). והעבירו: ויעבירו, אבל והעבירו הוא לשון ציווי כמו והעתירו אל ה':

(יג). והנפת אותם וגו': אהרן הניפם תחילה ואחר כך משה:

(כא). ויתחטאו: כדכתיב לעיל הזה עליהם מי חטאת:

(כד). זאת אשר ללוים: מצוה חדשה שעדיין לא נאמרה, שבפרשת במדבר סיני ובפרשת נשא ציוה הקב"ה למנותם מבן שלשים שנה עד בן חמשים שנה לעבוד ולמשא, לשאת את המשכן, ועתה בפרשה זו בא לפרש מצות עבודת משמרת משכן, אשר חמש שנים לפני השלשים שנה שאינו ראוי למשא יהי ראוי ומצווה לשמירת משכן וכליו ומבן חמשים ומעלה שאינו ראוי לעבודת משא יהא מצווה לעבודת שמירה כמו שמפרש והולך מבן עשרים וחמש שנה ומעלה יבא לצבא צבא בעבודת אהל מועד מלאכת שמירה כמו שמפרש לפנינו ושרת את אחיו וגו' לשמר משמרת, ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה של משא כדכתיב בפרשיות של מעלה מבן שלשים ועד בן חמשים, ולא יעבוד עוד בעבודת משא אלא ושרת את אחיו על שניהם הוא מוסב בן חמש ועשרים ועד שלשים ומבן חמשים ומעלה ששניהם נפסלו מעבודת משא, ומה יעשו ושרת זה וזה את אחיו לשמור משמרת ועבודת משא לא יעבוד:

(כו). ככה תעשה ללוים במשמרותם: חמש שנים לפני השלשים ומבן חמשים יהיו מצוים במשמרת המשכן: