רש"י על תהלים יח

מתוך ויקיטקסט

"ביום הציל ה' אותו וגו'" - כשהזקין וכבר עברו עליו כל צרותיו ונצול מהם

"ומיד שאול" - והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכלם כיוצא בדבר אתה אומר וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב')

"ארחמך" - אאהבך כדמתרגם ואהבת לרעך (ויקרא יט) ותרחם

"סלעי" - שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו להתפס כמו שנאמר ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו' (שמואל א כג)

"ומצודתי" - לשון מבצר

"צורי" - לשון סלע

"אחסה" - אבריאיי"ר בלע"ז אחסה בו אתכסה בצלו כענין שנאמר ומבלי מחסה חבקו צור (איוב כד) שהסלעים כסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים

"מהולל אקרא ה'" - בהלולים אקרא ואתפלל לפניו תמיד כלומר אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי

"אפפוני חבלי מות" - פעמים רבות סבבוני רשעים אפפוני כמו סבבוני וכן אפפו עלי רעות (לקמן מ')

"חבלי מות" - מחנות אויבים כמו חבל נביאים בספר שמואל וי"ת כאיתא דיתבא על מתברא לשון חבלי יולדה

"ונחלי בליעל" - אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל

"חבלי שאול" - כמו חבלי מות משריין רשיען ואני מה הייתי עושה

"בצר לי אקרא" - אני הייתי קורא לה' תמיד

"ותגעש ותרעש הארץ" - אינו מחובר למקרא עליון אלא מחובר ראשו לסופו כי חרה לו ותגעש ותרעש הארץ כי משמש בלשון כאשר כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ומעמו געשה ורעשה הארץ

"עלה עשן באפו" - אנשישנאר"ילאש בלע"ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו

"ויט שמים וירד" - לעבור בארץ מצרים וירד כמשמעו לשון אחר איאנטב"יש בלע"ז

"וידא" - ויעף כמו כאשר ידאה הנשר

"חשכת מים" - שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו ושמא תאמר לפנים מן החשך אין אור תלמוד לומר מנוגה אשר נגדו ומתוך מחיצתו את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש

"עברו" - טרישפאשנ"ט בלע"ז הברד בוקע ועובר על המצריים על ים סוף

"ויראו אפיקי מים" - כשנבקע הים

"ויגלו מוסדות תבל" - שכל מימות שבעולם נבקעו

"מנשמת" - מנשיבת

"ישלח ממרום" - מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים

"ימשני" - לשון הוצאה כמו כי מן המים משיתהו (שמות ב')

"יקדמוני" - אויבי היו ממהרין ומקדימין לבא עלי ביום אידי ויהי ה' וגו'

"כצדקי" - כצדק לכתי אחריו במדבר

"כבור" - לשון נקיות כמו ובר לבב ד"א ישלח ממרום יקחני כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפנות את שאול מעליו שנאמר ומלאך בא אל שאול גו' כצדקי שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו

"כי כל משפטיו לנגדי" - תמיד שמתים אותם לנגד עיני

"עם חסיד תתחסד" - כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה חסיד תמים נבר כנגד שלש אבות

"עם נבר" - נאמן

"עם עקש" - כנגד פרעה

"כי אתה תאיר נרי" - כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג שנאמר ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל')

"כי בך" - במבטחך

"ובאלהי אדלג שור" - כשבא להלחם על יבוס ואמר כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (דברי הימים א יא) הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה אמר דוד יהלמני צדיק וגו' (לקמן קמא) קצר לו הקב"ה את החומה ודילג במדרש תהילים

"צרופה" - ברורה מבטיח ועושה

"ויתן תמים דרכי" - הסיר מדרכי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש

"משוה רגלי כאילות" - רגלי הנקיבות עומדת ביושר יותר משל זכרים

"ונחתה קשת נחושה זרועותי" - ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (לקמן לח) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (לקמן ס"ט) מגזרת ננחר כמו נחר מפוח (ירמיהו ו) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג') כמו ננגרה נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה ד"א ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (לקמן לח) הנו"ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם

"וענותך תרבני" - הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי

"תרחיב צעדי תחתי" - המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול וכן הוא אומר בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד')

"מעדו" - איקלורגירי"נט בלע"ז

"קרסולי" - הם הרגלים מן האסתורין שקורין קביליי"א בלע"ז ולמטה

"נתתה לי עורף" - פונים לי עורפם ובורחים

"ישועו" - לע"ג שלהם

"ואין מושיע" - שאין בה יכולת וחוזרים וקוראים אל ה' ולא יענם

"ואשחקם" - לשון כתישה

"אריקם" - כטיט הנרוק שאינו עב כמו הם מריקים שקיהם (בראשית מב) לא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מח)

"תפלטני מריבי עם" - שלא אענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות

"תשימני לראש גוים" - שאין עונש בהם

"לשמע אזן" - אפילו שלא בפני אלא שישמעו שליחותי

"ישמעו לי" - יסורו אל משמעתי ויהיו נשמעים לדברי

"יכחשו לי" - מחמת יראה

"יבולו" - ילאו כמו נבול תבול (שמות יח) דמתרגם מילאה תילאה ומנחם פירש כמו אחרי בלותי (בראשית י"ח) וכן פירש נבול תבול

"ויחרגו" - לשון אימה מחדרים אימה (דברים ל"ב) מתרגמינן חרגת מותא

"ממסגרותיהם" - מחמת יסורי מסגרות כלא שאני מסגירם שם ומייסרן בהן ויחרגו ממסגרותיהם מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה וכן פירושו ויתרפו ממסגרותיהם ודונ"ש פתר ויחרגו ממסגרותיהם ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם ופתרון ויחרגו ויפסחו כדמתרגמינן חגיירא

"חי ה'" - העושה לי כל זאת

"הנותן נקמות לי" - נותן בי כח להנקם מאויבי

"וידבר" - ויהרוג לשון דבר ל"א כמו וינהג דמתרגם ודבר וכן חברו מנחם וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (לקמן מ"ז)

"תחתי" - במקומי וחלופי כעניין שנאמר ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ"ג) נתתי כפרך מצרים (שם)