רש"י על תהלים יח
מתוך ויקיטקסט
<< · רש"י על תהלים · יח · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"ביום הציל ה' אותו וגו'" - כשהזקין וכבר עברו עליו כל צרותיו ונצול מהם
"ומיד שאול" - והלא שאול בכלל היה אלא לפי שהיה קשה עליו ורודפו יותר מכלם כיוצא בדבר אתה אומר וראו את הארץ ואת יריחו (יהושע ב')
פסוק ב (כל הפסוק)
"ארחמך" - אאהבך כדמתרגם ואהבת לרעך (ויקרא יט) ותרחם
פסוק ג (כל הפסוק)
"סלעי" - שעזרתני בסלע המחלקות כשהייתי מצומצם בין שאול ואנשיו להתפס כמו שנאמר ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד וגו' (שמואל א כג)
"ומצודתי" - לשון מבצר
"צורי" - לשון סלע
"אחסה" - אבריאיי"ר בלע"ז אחסה בו אתכסה בצלו כענין שנאמר ומבלי מחסה חבקו צור (איוב כד) שהסלעים כסוי ומגן להולכי דרכים מן הרוחות ומזרם גשמים
פסוק ד (כל הפסוק)
"מהולל אקרא ה'" - בהלולים אקרא ואתפלל לפניו תמיד כלומר אף לפני התשועה אני מהללו לפי שבטוח אני שאושע מאויבי
פסוק ה (כל הפסוק)
"אפפוני חבלי מות" - פעמים רבות סבבוני רשעים אפפוני כמו סבבוני וכן אפפו עלי רעות (לקמן מ')
"חבלי מות" - מחנות אויבים כמו חבל נביאים בספר שמואל וי"ת כאיתא דיתבא על מתברא לשון חבלי יולדה
"ונחלי בליעל" - אף הוא לשון גייסות שוטפים כנחל
פסוק ו (כל הפסוק)
"חבלי שאול" - כמו חבלי מות משריין רשיען ואני מה הייתי עושה
פסוק ז (כל הפסוק)
"בצר לי אקרא" - אני הייתי קורא לה' תמיד
פסוק ח (כל הפסוק)
"ותגעש ותרעש הארץ" - אינו מחובר למקרא עליון אלא מחובר ראשו לסופו כי חרה לו ותגעש ותרעש הארץ כי משמש בלשון כאשר כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ומעמו געשה ורעשה הארץ
פסוק ט (כל הפסוק)
"עלה עשן באפו" - אנשישנאר"ילאש בלע"ז כן דרך כל חרון אף להעלות עשן מנחיריו
פסוק י (כל הפסוק)
"ויט שמים וירד" - לעבור בארץ מצרים וירד כמשמעו לשון אחר איאנטב"יש בלע"ז
פסוק יא (כל הפסוק)
"וידא" - ויעף כמו כאשר ידאה הנשר
פסוק יב (כל הפסוק)
"חשכת מים" - שבעבי שחקים הם חשך אשר סביבותיו ושמא תאמר לפנים מן החשך אין אור תלמוד לומר מנוגה אשר נגדו ומתוך מחיצתו את עביו אשר סביבותיו בוקעים ועוברים ברד וגחלי אש
פסוק יג (כל הפסוק)
"עברו" - טרישפאשנ"ט בלע"ז הברד בוקע ועובר על המצריים על ים סוף
פסוק טז (כל הפסוק)
"ויראו אפיקי מים" - כשנבקע הים
"ויגלו מוסדות תבל" - שכל מימות שבעולם נבקעו
"מנשמת" - מנשיבת
פסוק יז (כל הפסוק)
"ישלח ממרום" - מלאכיו להציל את ישראל מן הים וממצרים
"ימשני" - לשון הוצאה כמו כי מן המים משיתהו (שמות ב')
פסוק יט (כל הפסוק)
"יקדמוני" - אויבי היו ממהרין ומקדימין לבא עלי ביום אידי ויהי ה' וגו'
פסוק כא (כל הפסוק)
"כצדקי" - כצדק לכתי אחריו במדבר
"כבור" - לשון נקיות כמו ובר לבב ד"א ישלח ממרום יקחני כנגד עצמו אמר על שם המלאך שבא בסלע המחלקות לפנות את שאול מעליו שנאמר ומלאך בא אל שאול גו' כצדקי שלא הרגתיו בכרתי את כנף מעילו
פסוק כג (כל הפסוק)
"כי כל משפטיו לנגדי" - תמיד שמתים אותם לנגד עיני
פסוק כו (כל הפסוק)
"עם חסיד תתחסד" - כלומר לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה חסיד תמים נבר כנגד שלש אבות
פסוק כז (כל הפסוק)
"עם נבר" - נאמן
"עם עקש" - כנגד פרעה
פסוק כט (כל הפסוק)
"כי אתה תאיר נרי" - כשנלחם בלילה בגדוד עמלק הבא על צקלג שנאמר ויכם דוד מהנשף עד הערב למחרתם (שמואל א ל')
פסוק ל (כל הפסוק)
"כי בך" - במבטחך
"ובאלהי אדלג שור" - כשבא להלחם על יבוס ואמר כל מכה יבוסי יהיה לראש ולשר (דברי הימים א יא) הביא יואב ברוש רענן וכפפו ונתלה בו ועלה על החומה אמר דוד יהלמני צדיק וגו' (לקמן קמא) קצר לו הקב"ה את החומה ודילג במדרש תהילים
פסוק לא (כל הפסוק)
"צרופה" - ברורה מבטיח ועושה
פסוק לג (כל הפסוק)
"ויתן תמים דרכי" - הסיר מדרכי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש
פסוק לד (כל הפסוק)
"משוה רגלי כאילות" - רגלי הנקיבות עומדת ביושר יותר משל זכרים
פסוק לה (כל הפסוק)
"ונחתה קשת נחושה זרועותי" - ונחתה לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו בי (לקמן לח) ופעל שלו נחת וכשמתפעל בא דגש ומחסר את הנו"ן ונחתה מגזרת ננחתה כמו נחר גרוני (לקמן ס"ט) מגזרת ננחר כמו נחר מפוח (ירמיהו ו) נדף מגזרה ננדף עיני נגרה (איכה ג') כמו ננגרה נתנה כמו ננתנה נגף מגזרת ננגף ואין לפותרו מגזרת חתה שהיה לו לומר נחתתה כמו מן עשה נעשתה מן ענה נענתה ד"א ונחתה קשת נחושה זרועותי חיית לשון דריכת קשת כמו חציך נחתו (לקמן לח) הנו"ן אינה יסוד בתיבה אלא כמו נחלו ונדרכה קשת נחושה על ידי זרועותי קשתות של נחשת היו תלויות לו לדוד בביתו ורואין אותם מלכי האומות ואומרים זה לזה אתה סבור שיש כח ביד דוד לדורכן אין זה אלא לייראנו והוא היה שומע ודורכן בפניהם
פסוק לו (כל הפסוק)
"וענותך תרבני" - הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי
פסוק לז (כל הפסוק)
"תרחיב צעדי תחתי" - המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול וכן הוא אומר בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד')
"מעדו" - איקלורגירי"נט בלע"ז
"קרסולי" - הם הרגלים מן האסתורין שקורין קביליי"א בלע"ז ולמטה
פסוק מא (כל הפסוק)
"נתתה לי עורף" - פונים לי עורפם ובורחים
פסוק מב (כל הפסוק)
"ישועו" - לע"ג שלהם
"ואין מושיע" - שאין בה יכולת וחוזרים וקוראים אל ה' ולא יענם
פסוק מג (כל הפסוק)
"ואשחקם" - לשון כתישה
"אריקם" - כטיט הנרוק שאינו עב כמו הם מריקים שקיהם (בראשית מב) לא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מח)
פסוק מד (כל הפסוק)
"תפלטני מריבי עם" - שלא אענש בדין ישראל להטות משפט ולא לשעבד בישראל יותר מן הרשות
"תשימני לראש גוים" - שאין עונש בהם
פסוק מה (כל הפסוק)
"לשמע אזן" - אפילו שלא בפני אלא שישמעו שליחותי
"ישמעו לי" - יסורו אל משמעתי ויהיו נשמעים לדברי
"יכחשו לי" - מחמת יראה
פסוק מו (כל הפסוק)
"יבולו" - ילאו כמו נבול תבול (שמות יח) דמתרגם מילאה תילאה ומנחם פירש כמו אחרי בלותי (בראשית י"ח) וכן פירש נבול תבול
"ויחרגו" - לשון אימה מחדרים אימה (דברים ל"ב) מתרגמינן חרגת מותא
"ממסגרותיהם" - מחמת יסורי מסגרות כלא שאני מסגירם שם ומייסרן בהן ויחרגו ממסגרותיהם מנחם פתר אותו לשון רפיון חגורה וכן פירושו ויתרפו ממסגרותיהם ודונ"ש פתר ויחרגו ממסגרותיהם ויפסחו מכבליהם הנתונים על רגליהם ופתרון ויחרגו ויפסחו כדמתרגמינן חגיירא
פסוק מז (כל הפסוק)
"חי ה'" - העושה לי כל זאת
פסוק מח (כל הפסוק)
"הנותן נקמות לי" - נותן בי כח להנקם מאויבי
"וידבר" - ויהרוג לשון דבר ל"א כמו וינהג דמתרגם ודבר וכן חברו מנחם וגם כן חבר ידבר עמים תחתינו (לקמן מ"ז)
"תחתי" - במקומי וחלופי כעניין שנאמר ואתן אדם תחתיך (ישעיהו מ"ג) נתתי כפרך מצרים (שם)
<< · רש"י על תהלים · יח · >>