רש"י על תהלים יב ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על תהליםפרק י"ב • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים י"ב, ז':

אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ אֲמָר֢וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת
  כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ
  מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃


"אמרות ה' אמרות טהורות" - הן שיש יכולת בידו לקיימם אבל אמרות בני אדם אינם אמרות שהם מתים ואין בידם לקיים

"טהורות" - ברורות ומתקיימות כל מה שמבטיח עושה והרי הבטיחני ישועה ומלכות

"כסף צרוף" - הרי הן ככסף צרוף הגלוי לכל הארץ

"בעליל" - ל' גילוי הוא בלשון המשנה בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל כו' ויש מפרשים בעליל ל' מעלה וכן פירושו כסף צרוף בעליל לארץ כלומר ככסף הצרוף במשובח שבעפר ובעליון שבו כי כור המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח ל"א בעליל כמו עלי (משלי כז) בתוך הריפות בעלי והוא שם כלי שכותשין בתוכו וכן בעליל הכור שמתיכין לתוכו הזהב והכסף וזה אינו נראה לפי שאינו קורא עלי המכתש שכותשין לתוכו אלא יד המכתש שכותשין בו שקורין פילאו"ן בלע"ז ל"א בעליל לשון בעל יד כלומר אדון הארץ ושבח המלה כנגד השם וזה תרגום יונתן הוא לשון אדנות ואמר כי אמרותינו כסף צרוף מאדון הארץ שהוא השם שהוא צרף וזקק אותם (סא"א)