רש"י על שמות ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק ב' • פסוק ג' |
א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • כ • כא • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות ב', ג':

וְלֹא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥הֿ בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃


"ולא יכלה עוד הצפינו" - שמנו לה המצריים מיום שהחזירה והיא ילדתו לששה חדשים ויום א' שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין והם בדקו אחריה לסוף ט'

"גמא" - גמי בלשון משנה ובלע"ז יונק"ו (בינזע) ודבר רך הוא ועומד בפני רך ובפני קשה

"בחמר ובזפת" - זפת מבחוץ וטיט מבפנים כדי שלא יריח אותו צדיק ריח רע של זפת

"ותשם בסוף" - הוא לשון אגם רושי"ל (בלע"ז שילפראהר) ודומה לו (ישעיהו יט) קנה וסוף קמלו