רש"י על שמואל א יז לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמואל אפרק י"ז • פסוק ל"ט | >>
א • ד • ה • ו • ז • ח • יב • יד • טו • טז • יח • כ • כא • כב • כג • כה • לד • לו • לז • לח • לט • מ • מד • מט • נג • נה • נו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א י"ז, ל"ט:

וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּ֠וֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו׃


"ויואל ללכת" - תרגם יונתן ולא אבה למיזל יש תיבות משמשות לשון וחילופו כמו (ישעיהו י לג) מסעף פארה (תהלים נב ז) ושרשך מארץ חיים

"כי לא נסה" - (תרגום) ארי לא אליף

"כי לא נסיתי" - (תרגום) ארי לית בהון נסא אין שבחו של נס בכך לשון אחר ויואל ללכת רצה ללכת ולנסות וכאשר ראה שהיו כבדים עליו הסירם