רש"י על שמואל א י
מתוך ויקיטקסט
<< · רש"י על שמואל א · י · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"עם קבורת רחל בגבול בנימן" - והלא קבורת רחל בגבול יהודה בבית לחם אלא עכשיו הם בקבורת רחל וכשתפגע בהם תמצאם בגבול בנימן בצלצח כך שנויה בתוספתא דסוטה (פרק יא)
"צלצח" - צל לצח של הקב"ה שהוא צח ואדום והיא ירושלים
"ודאג לכם" - יירא עליכם כל לשון דאגה לשון יראה דושטו"ר בלע"ז
פסוק ג (כל הפסוק)
"אילון תבור" - מישר תבור
פסוק ה (כל הפסוק)
"גבעת האלהים" - גבעת קרית יערים אשר עכשיו ארון האלהים שם
"נציבי פלשתים" - סרדיוטות שמינו על ישראל שהיו רודין בה ומושיבים נציבים בערי ישראל
"חבל נביאים" - תרגם יונתן סיעת ספריא
"חבל" - סיעה וכן (שמואל-ב כב ו) חבלי שאול סבוני משרית רשיעיא אקפוני
"מהבמה" - תרגם יונתן מבית אסחרותא
פסוק ז (כל הפסוק)
"כי תבאנה האותות האלה לך" - ותדע כי דברי אמת וכשם שבאו לך אותות הללו כך יתקיים דבר המלוכה
"עשה לך אשר תמצא ידך" - אתקין לך מאני מלכותא והכן לך טכסיסי המלוכה כמו שתוכל
פסוק ח (כל הפסוק)
"וירדת לפני הגלגל" - ולאחר שתמלוך תרד הגלגל לפני קודם שארד אני
"והנה אנכי ירד אליך" - לסוף שבעת ימים שתרד אתה
"תוחל" - תמתין
פסוק ט (כל הפסוק)
"לב אחר" - רוח גבורת מלכות
פסוק יב (כל הפסוק)
"ומי אביהם" - מה תימה לך בדבר מי אביהם של נביאים וכי נבואה ירושה היא
פסוק טז (כל הפסוק)
"ואת דבר המלוכה לא הגיד" - דרך צניעות היתה בו
פסוק כא (כל הפסוק)
"וילכד שאול" - אף על פי שלא היה שם נפל הגורל עליו שהיו כתובין שמם באיגרות ונתונין בקופסא והנביא מכניס ידו ונוטל איגרת אחת
פסוק כב (כל הפסוק)
"נחבא אל הכלים" - בבית שנתנו שם הבאין כליהן שהיה בורח מן הגדולה ומדרש אגדה רבי תנחומא ואל הכלים באורים ותומים אמר שמא איני ראוי לגדולה עד שישאלו באורים ותומים ושאלו ועלה בידו
פסוק כו (כל הפסוק)
"אשר נגע אלהים" - גברין דחלי חטאה דאתיהב דחלא מן קדם ה' בלבהון
<< · רש"י על שמואל א · י · >>
