רש"י על קהלת ב כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על קהלתפרק ב' • פסוק כ"ו |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


קהלת ב', כ"ו:

כִּ֤י לְאָדָם֙ שֶׁטּ֣וֹב לְפָנָ֔יו נָתַ֛ן חׇכְמָ֥ה וְדַ֖עַת וְשִׂמְחָ֑ה וְלַחוֹטֶא֩ נָתַ֨ן עִנְיָ֜ן לֶאֱסֹ֣ף וְלִכְנ֗וֹס לָתֵת֙ לְטוֹב֙ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃


"כי לאדם שטוב לפניו" - לפני האלהים הנזכר למעלה כי מיד האלהים היא

"נתן חכמה ודעת ושמחה" - לב לעסוק בתורה ובמצות ולשמוח בחלקו במאכל ובמשתה וכסות נקייה

"ולחוטא נתן ענין" - מנהג דאגה לאסוף ולכנוס ולתת לטוב לפני האלהים כענין שנאמר (אסתר ח) ותשם אסתר את מרדכי על בית המן

"גם זה" - אחד מן ההבלים שנתנו לבריות שהם עמלים ואחר נוטל