רש"י על עמוס ז
<< · רש"י על עמוס · ז · >>
פסוק א
"בתחלת עלות הלקש" - ל' מלקוש שהתבואה עולה בקנה שלה
"והנה לקש" - היה צומח אחרי גיזי המלך אחר שגזזו תבואת המלך עד שלא עלתה בקנה היו גוזזין אותה שחת להאכיל לבהמות וכן ת"י דאיתגזיזת שיחתא דמלכא ול' משנה היא קוצר לשחת ומאכיל לבהמהפסוק ב
"את עשב הארץ" - באותה שדה
"ואמר אדני ה' סלח נא" - ואל תשחת הארץ
"מי יקום יעקב" - מאן יקום ויבעי על חטאיהון
"כי קטן" - ארי מטלטליןפסוק ג
פסוק ד
"והנה קורא" - את פמליא שלו
"לריב" - אתכם בפורענות דליקת אש
"החלק" - חלקת השדהפסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"לך ברח לך אל ארץ יהודה" - ששם מקדשו של הקב"ה שאתה מתנבא בשמו
"ואכל שם לחם" - לשון בזיון אמר לו שם יתנו לך פתיתי לחם בשכר שתתנבא להםפסוק יג
פסוק יד
"בוקר אנכי" - רועה בקר
"ובולס שקמים" - מחפש בשקמים לראו' איזה עתו לקוץ כדי להוסיף ענפים ואיזה ראוי לקורות שכן דרך שקוצצין בתולות השקמה ובולס כמו ובולש אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו וישראל קוראים אותו פסילוס כדאיתא בפסיקתאפסוק טז
<< · רש"י על עמוס · ז · >>