רש"י על משלי כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק כ"ט • פסוק ט' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ט, ט':

אִֽישׁ־חָכָ֗ם נִ֭שְׁפָּט אֶת־אִ֣ישׁ אֱוִ֑יל
  וְרָגַ֥ז וְ֝שָׂחַ֗ק וְאֵ֣ין נָֽחַת׃


"איש חכם נשפט" - מתוכח עם האויל

"ואין נחת" - בין מראה לו פנים זעופות בין שמראהו פנים שוחקות אין נחת לא בזו ולא בזו אינו מוצא קורת רוח מצינו באמציה שהראה לו הקב"ה פנים שוחקות ומסר בידו אדום ובשובו מהכות (דברי הימים ב כה) ויבא את אלהיהם ולהם השתחוה לאחז הראה הקב"ה פנים זועפות ומסרו ביד מלכי ארם ויזבח לאלהי דמשק כי אמר אלהי ארם מעזרים להם