רש"י על מלכים א א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים אפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • כא • כד • כה • לג • לד • לו • לז • לח • לט • מ • מג • נ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א א', ט':

וַיִּזְבַּ֣ח אֲדֹנִיָּ֗הוּ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וּמְרִ֔יא עִ֚ם אֶ֣בֶן הַזֹּחֶ֔לֶת אֲשֶׁר־אֵ֖צֶל עֵ֣ין רֹגֵ֑ל וַיִּקְרָ֗א אֶת־כׇּל־אֶחָיו֙ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּלְכׇל־אַנְשֵׁ֥י יְהוּדָ֖ה עַבְדֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃


"ומריא" - שור של פטם

"אבן הזוחלת" - אבן גדולה שהיו הבחורים מנסין בה את כחם להזיזה ולגררה לשון מים זוחלין (דברים לב כד) זוחלי עפר ויונתן תרגם אבן סכותא שעומדין עליה וצופין למרחוק

"עין רוגל" - תירגם יונתן עין קצרא הוא כובס שמתקן בגדי צמר ברגליו על ידי בעיטה