רש"י על מלאכי א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלאכיפרק א' • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלאכי א', י"ד:

וְאָר֣וּר נוֹכֵ֗ל וְיֵ֤שׁ בְּעֶדְרוֹ֙ זָכָ֔ר וְנֹדֵ֛ר וְזֹבֵ֥חַ מׇשְׁחָ֖ת לַאדֹנָ֑י כִּי֩ מֶ֨לֶךְ גָּד֜וֹל אָ֗נִי אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּשְׁמִ֖י נוֹרָ֥א בַגּוֹיִֽם׃


"נוכל" - מתנכל במרמה בדברי שקר לפני לאמר אין לי טובה מזו

"ויש בעדרו זכר" - איל ההגון לעולה והוא נודר זבח

"משחת" - בעל מום כמו (ויקרא כ"ב) משחתם בהם