רש"י על ירמיהו נ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ירמיהופרק נ' • פסוק ט"ו | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יט • כא • כג • כד • כו • כז • כט • ל • לד • לו • לז • לח • לט • מד • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו נ', ט"ו:

הָרִ֨יעוּ עָלֶ֤יהָ סָבִיב֙ נָתְנָ֣ה יָדָ֔הּ נָֽפְלוּ֙ אשויתיה אׇשְׁיוֹתֶ֔יהָ נֶהֶרְס֖וּ חוֹמוֹתֶ֑יהָ כִּי֩ נִקְמַ֨ת יְהֹוָ֥ה הִיא֙ הִנָּ֣קְמוּ בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה עֲשׂוּ־לָֽהּ׃


"ונתנה ידה" - כאדם שאין בו כח ומושיט יד לכל מי שרואה לבקש רחמים ועזרה וכן מצרים נתנו יד (שם ה) הושטנו יד למצרים לבקש מהם עזרה

"אשיותיה" - חוזק יסודותיה וכן ואשיא יחיטו (עזרא ד) ובלשון משנה כגון אלו התופרים לאושין וכן והתאוששו והתחזקו

"כאשר עשתה" - לעיר ה'