רש"י על יחזקאל טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יחזקאלפרק ט"ו • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט"ו, ד':

הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאׇכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃


"הנה לאש נתן לאכלה" - ארבירי"ר בלע"ז הנה שאלתיך על התמים ואינו ראוי לכלום עתה עוד אני מוסיף על השאלה הנה אם נתנו זמורה ממנו באש ואכלה האש בשני קצות הקיפה עד כי נחר תוכו

"נחר" - נשאר מן האש ברואי"ר בלע"ז נחר לשון ועצמי חרה (איוב ל) ויש לועזין אשאר"ט בלע"ז וכן ויחר עלי אפו (שם יט) חברו מנחם עם עצמי חרה

"היצלח" - עוד למלאכה