רש"י על יהושע ז כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יהושעפרק ז' • פסוק כ"ד | >>
ב • ה • ז • ט • י • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יהושע ז', כ"ד:

וַיִּקַּ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֡רַח וְאֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הָאַדֶּ֣רֶת וְֽאֶת־לְשׁ֣וֹן הַזָּהָ֡ב וְֽאֶת־בָּנָ֡יו וְֽאֶת־בְּנֹתָ֡יו וְאֶת־שׁוֹרוֹ֩ וְאֶת־חֲמֹר֨וֹ וְאֶת־צֹאנ֤וֹ וְאֶֽת־אׇהֳלוֹ֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ וַיַּעֲל֥וּ אֹתָ֖ם עֵ֥מֶק עָכֽוֹר׃


"ואת בניו וגו' וכל ישראל" - לראות ברדויו ויוסרו מלעשות כמוהו

"ואת שורו ואת חמורו" - לאבדם כמה שנאמר (לעיל פסוק טו) והיה הנלכד בחרם ישרף באש אותו וכל אשר לו