רש"י על דניאל ב ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דניאלפרק ב' • פסוק ט' | >>
א • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ב', ט':

דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ הזמנתון הִזְדְּמִנְתּוּן֙ לְמֵאמַ֣ר קׇֽדָמַ֔י עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י וְֽאִנְדַּ֕ע דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃


"די הן חלמא לא תהודעינני" - שאם החלום ופתרונו לא תודיעוני אחת היא דתכם למות

"ומלה כדבה ושחיתה הזדמנתון" - או אם דבר כזב ונשחת תכינו עצמכם לומר לפני

"עד די עדנא ישתנא" - עד אשר ישתנה העת כלומר קודם נטות צללי ערב שישתנה מועד הבוקר עד די עדנא ישתנא ל' גערה וגזום הוא כך יענש והעונש כבר פי' למעלה ודוגמתו לכן כל הורג קין (בראשית ד)

"להן" - אך החלום אמרו לי מה חלמתי ואדע כ"ש שהפתרון תגידו