רש"י על בראשית רבה/יג/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה יג | >>
א • ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כל האילנות כאלו משיחין עם הבריות. כאדם שמלוה לחבירו כור חטים על מנת לפרוע לו לאחר זמן כוריים כך כלום אדם זורע סאה של חטים אלא להוציא ממנה כמה סאין נמצא כשהארץ מוציאה פירותיה כאילו היא משיחה עם הבריות שמחזרת להם מה שהוציאו בה. וכעין משא ומתן הוא. ס"א:

כאילו משיחה עם הבריות. כשהרוח מנשבת ביניהם נשמע קול ביניהם והיינו שיחתם:

להנאתם של בריות. כמה דאת אמר וכל שיח השדה וגו' ואדם אין שתלה צמיחתן באדם ואף על פי שלהנאתם נבראו פעמים שנכשל בהם כההיא מעשה שאירע באחד שבצר וכו':

על בית המקדש. והיינו כל שיח השדה כל תפלתן של בריות אינן אלא על בית המקדש שנקרא שדה ציון שדה תחרש: