רש"י על בראשית מג ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשיתפרק מ"ג • פסוק ל' | >>
ב • ג • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • כ • כג • כד • כה • כו • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


בראשית מ"ג, ל':

וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃


"כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו

"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ