רש"י על במדבר יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותדבר" - (ספרי) אין דבור בכל מקום אלא ל' קשה וכן הוא אומר (בראשית מב) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות ואין אמירה בכל מקום אלא ל' תחנונים וכן הוא אומר (בראשית יט) ויאמר אל נא אחי תרעו (במדבר יב) ויאמר שמעו נא דברי כל נא לשון בקשה

"ותדבר מרים ואהרן" - (ספרי) היא פתחה בדבור תחילה לפיכך הקדימה הכתוב תחלה ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה בשעה שנא' למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה כיון ששמעה צפורה אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפירש בעלי ממני ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו כך נענשה ק"ו למספר בגנותו של חבירו

"האשה הכשית" - (שם) מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי

"כושית" - בגימ' יפת מראה

"על אדות האשה" - על אודות גירושיה

"כי אשה כשית לקח" - מה ת"ל אלא יש לך אשה נאה ביפיה ואינה נאה במעשיה במעשיה ולא ביפיה אבל זאת נאה בכל

"האשה הכשית" - על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה כושי כדי שלא תשלוט בו עין רעה

"כי אשה כשית לקח" - ועתה גרשה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרק אך" - עמו לבדו דבר ה' "הלא גם בנו דבר" - ולא פירשנו מדרך ארץ

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ענו" - שפל וסבלן

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פתאום" - נגלה עליהם פתאום והם טמאים בדרך ארץ והיו צועקים מים מים להודיעם שיפה עשה משה שפירש מן האשה מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר ואין עת קבועה לדבור "צאו שלשתכם" - מגיד ששלשתן נקראו בדבור אחד מה שא"א לפה לומר ולאזן לשמוע

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעמוד ענן" - (שם) יצא יחידי שלא כמדת בשר ודם מלך בשר ודם כשיוצא למלחמה יוצא באוכלוסין וכשיוצא לשלום יוצא במועטים ומדת הקב"ה יוצא למלחמה יחידי שנא' (שמות טו) ה' איש מלחמה ויוצא לשלום באוכלוסין שנאמר (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן

"ויקרא אהרן ומרים" - שיהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור

"ויצאו שניהם" - ומפני מה משכן והפרידן ממשה לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו וכן מצינו בנח שלא בפניו נאמר (בראשית ז) איש צדיק תמים ובפניו נאמר (שם) כי אותך ראיתי צדיק לפני ד"א שלא ישמע בנזיפתו של אהרן

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו נא דברי" - אין נא אלא ל' בקשה

"אם יהיה נביאכם" - אם יהיו לכם נביאים

"ה' במראה אליו אתודע" - שכינת שמי אין נגלית עליו באספקלריא המאירה אלא בחלום וחזיון

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פה אל פה" - (ספרי) אמרתי לו (הוכרח לפרש כך דאלו כפשוטו שפה אל פה הוזכר לשבח דאם כן הי' אז פה אל פה ממש כפשוטו וזה א"א דהא כתיב בסוף נשא מדבר אליו וע"ש ברש"י אלא פה אל פה פירושו אמרתי לו לפרוש כו' ופה אל פה לאו דוקא אלא רצה לומר בהדיא ודו"ק) לפרוש מן האשה והיכן אמרתי לו בסיני (דברים ה) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי

"ומראה ולא בחידות" - ומראה זה מראה דבור שאני מפרש לו דבורי במראות פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז) חוד חידה וגו' יכול מראה שכינה ת"ל (שמות לג) לא תוכל לראות את פני

"ותמנת ה' יביט" - זה מראה אחורים כענין שנאמר (שם) וראית את אחורי

"בעבדי במשה" - אינו אומר בעבדי משה אלא בעבדי במשה בעבדי אף ע"פ שאינו משה במשה אפילו אינו עבדי כדאי הייתם לירא מפניו וכ"ש שהוא עבדי ועבד מלך מלך היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם (ספרי תנחומא) ואם תאמרו איני מכיר במעשיו זו קשה מן הראשונה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויחר אף ה' בם וילך" - מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והענן סר" - ואח"כ והנה מרים מצורעת כשלג משל למלך שאמר לפדגוג רדה את בני אבל לא תרדנו עד שאלך מאצלך שרחמי עליו

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נואלנו" - כתרגומו לשון אויל

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל נא תהי" - אחותנו זו

"כמת" - שהמצורע חשוב כמת מה מת מטמא בביאה אף מצורע מטמא בביאה

"אשר בצאתו מרחם אמו" - אמנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב וכן חצי בשרו חצי בשרנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב אשר מאחר שיצאה מרחם אמנו היא לנו כאילו נאכל חצי בשרנו כענין שנאמר (בראשית לז) כי אחינו בשרנו הוא ולפי משמעו אף הוא נראה כן אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת

"אשר בצאתו" - מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו הרי נאכל חצי בשרו שאחיו בשרו הוא ד"א אל נא תהי כמת (ספרי) אם אינך רופאה בתפלה מי מסגירה ומי מטהרה אני א"א לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים וכהן אחר אין בעולם וזהו אשר בצאתו מרחם אמו

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל נא רפא נא לה" - בא הכתוב ללמדך דרך ארץ שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש שאלותיו

"לאמר" - מה ת"ל אמר לו השיבני אם אתה מרפא אותה אם לאו עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו' רבי אלעזר בן עזריה אומר בד' מקומות בקש משה מלפני הקב"ה להשיבו אם יעשה שאלותיו אם לאו כיוצא בו (שמות ו) וידבר משה לפני ה' לאמר וגו' (ספרי) מה ת"ל לאמר השיבני אם גואלם אתה אם לאו עד שהשיבו עתה תראה וגו' כיוצא בו (במדבר כז) וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר כיוצא בו (דברים ג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר השיבו רב לך

"רפא נא לה" - מפני מה לא האריך משה בתפלה שלא יהיו ישראל אומרים אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה (ד"א שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה)

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואביה ירק ירק בפניה" - ואם אביה הראה לה פנים זועפות הלא תכלם שבעת ימים (ב"ק כה) קל וחומר לשכינה י"ד יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון לפיכך אף בנזיפתי תסגר שבעת ימים "ואחר תאסף" - אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה כתוב בו אסיפה לשון הכנסה

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והעם לא נסע" - (סוטה ט) זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנא' (שמות ב) ותתצב אחותו מרחוק וגו' חסלת פרשת בהעלותך