רש"י על איכה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איכהפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


איכה ב', א':

אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃


איכה יעיב – יאפיל, כמו דאת אמר (מלכים א יח מה): "והשמים התקדרו בעבים".

משמים ארץ – לאחר שהגביהם עד לשמים, השליכם לארץ בבת אחת, ולא מעט מעט: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

הדום רגליו – שרפרף מרגלותיו, וזה בית המקדש.