רמב"ם הלכות קידוש החודש טז
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
העגולה שסובבת בה הירח תמיד היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד. חציה נוטה לצפון וחציה נוטה לדרום. ושתי נקודות יש בה זו כנגד זו שבהן פוגעות שתי העגולות זו בזו. לפיכך כשיהיה הירח באחת משתיהן נמצא סובב בעגולה של שמש כנגד השמש בשוה. ואם יצא הירח מאחת משתי הנקודות נמצא מהלך לצפון השמש או לדרומה. הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש היא הנקראת ראש. והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש היא הנקראת זנב. ומהלך שוה יש לזה הראש שאין בו לא תוספת ולא גרעון. והוא הולך במזלות אחרונית מטלה לדגים ומדגים לדלי וכן הוא סובב תמיד.
הלכה ב[עריכה]
מהלך הראש האמצעי ביום אחד ג' חלקים וי"א שניות. נמצא מהלכו בי' ימים ל"א חלקים ומ"ז שניות. ונמצא מהלכו בק' יום ה' מעלות י"ז חלקים ומ"ג שניות. סימנם הי"ז מ"ג. ונמצא מהלכו באלף יום נ"ב מעלות ונ"ז חלקים וי' שניות. סימנם נ"ב נז"י. ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום קס"ט מעלות ול"א חלקים ומ' שניות. סימנם קס"ט לא"מ. ונמצא מהלכו לכ"ט יום מעלה אחת ול"ב חלקים וט' שניות. וסימנם א' לב"ט. ונמצא מהלכו לשנה סדורה י"ח מעלות ומ"ד חלקים ומ"ב שניות. סימנם י"ח מ"ד מ"ב. ואמצע הראש בתחלת ליל ה' שהוא העיקר היה ק"פ מעלות ונ"ז חלקים וכ"ח שניות. סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.
הלכה ג[עריכה]
אם תרצה לידע מקום הראש בכל עת שתרצה. תוציא אמצעם לאותו העת כדרך שתוציא אמצע השמש ואמצע הירח. ותגרע האמצע מש"ס מעלות. והנשאר הוא מקום הראש באותו העת. וכנגדו לעולם יהיה מקום הזנב.
הלכה ד[עריכה]
כיצד הרי שרצינו לידע מקום הראש לתחלת ליל ערב שבת שיומו שני לחדש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר. ומנין הימים הגמורים מתחלת ליל העיקר עד תחלת ליל זו שאנו רוצים לידע מקום הראש בו כ"ט יום.
הלכה ה[עריכה]
תוציא אמצע הראש לעת הזאת על הדרך שידעת. והוא שתוסיף מהלכו לכ"ט על העיקר. יצא לך אמצע הראש קפ"ב מעלות וכ"ט חלקים ול"ז שניות. סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז. תגרע אמצע זה מש"ס ישאר לך קע"ז מעלות ול' חלקים וכ"ג שניות. סימנם קע"ז לכ"ג. וזה הוא מקום הראש. ואל תפנה אל השניות. נמצא מקום הראש במזל בתולה כ"ז מעלות ול' חלקים. ומקום הזנב כנגדו במזל דגים בכ"ז מעלות ול' חלקים.
הלכה ו[עריכה]
לעולם יהיה בין הראש ובין הזנב חצי הגלגל בשוה. לפיכך כל מזל שתמצא בו מקום הראש יהיה הזנב במזל ז' ממנו בכמו מנין המעלות והחלקים בשוה. אם יהיה הראש בי' מעלות במזל פלוני יהיה הזנב בי' מעלות ממזל ז' ממנו.
הלכה ז[עריכה]
ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הזנב ומקום הירח האמיתי. התבונן בשלשתן. אם מצאת הירח עם הראש או עם הזנב במעלה אחת בחלק אחד. תדע שאין הירח נוטה לא לצפון השמש ולא לדרומה. ואם ראית מקום הירח לפני מקום הראש והוא הולך כנגד הזנב. תדע שהירח נוטה לצפון השמש. ואם היה הירח לפני מקום הזנב והרי הוא הולך כנגד הראש. תדע שהירח נוטה לדרום השמש.
הלכה ח[עריכה]
הנטיה שנוטה הירח לצפון השמש או לדרומה. היא הנקראת רוחב הירח. אם היה נוטה לצפון נקרא רוחב צפוני. ואם היה נוטה לדרום נקרא רוחב דרומי. ואם היה הירח באחת משתי הנקודות לא יהיה לו רוחב כמו שביארנו.
הלכה ט[עריכה]
לעולם לא יהיה רוחב הירח יתר על ה' מעלות בין בצפון בין בדרום. אלא כך הוא דרכו יתחיל מן הראש ויתרחק מעט מעט. והמרחק הולך ונוסף עד שיגיע לחמש מעלות. ויחזור ויתקרב מעט מעט עד שלא יהיה לו רוחב כשיגיע לזנבו. ויחזור ויתרחק מעט מעט והמרחק נוסף עד שיגיע לחמש מעלות. ויחזור ויתקרב מעט מעט עד שלא יהיה לו רוחב.
הלכה י[עריכה]
אם תרצה לידע רוחב הירח כמה הוא בכל עת שתרצה. ואם צפוני הוא או דרומי. תוציא מקום הראש ומקום הירח האמיתי לאותה העת. ותגרע מקום הראש ממקום הירח האמיתי. והנשאר הוא הנקרא מסלול הרוחב. ואם יהיה מסלול הרוחב ממעלה אחת עד ק"פ. תדע שרוחב הירח צפוני. ואם היה המסלול יתר על ק"פ תדע שרוחב הירח דרומי. ואם היה מאה ושמונים בשוה או ש"ס בשוה אין לירח רוחב כלל. ותחזור ותראה מנת מסלול הרוחב כמה היא. והוא שיעור נטייתו לצפון או לדרום. והוא הנקרא רוחב הירח הדרומי או הצפוני כמו שביארנו.
הלכה יא[עריכה]
וכמה היא מנת מסלול הרוחב. אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות תהיה מנתו נ"ב חלקים. ואם יהיה המסלול הזה כ' מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ומ"ג חלקים. ואם יהיה המסלול ל' תהיה מנתו שתי מעלות ול' חלקים. ואם יהיה המסלול מ' תהיה מנתו שלש מעלות וי"ג חלקים. ואם יהיה המסלול נ' מעלות תהיה מנתו שלש מעלות ונ' חלקים. ואם יהיה המסלול ס' תהיה מנתו ארבע מעלות וכ' חלקים. ואם יהיה המסלול ע' תהיה מנתו ד' מעלות ומ"ב חלקים. ואם יהיה המסלול פ' תהיה מנתו ד' מעלות ונ"ה חלקים. ואם יהיה המסלול צ' תהיה מנתו ה' מעלות.
הלכה יב[עריכה]
ואם יהיו אחדים עם העשרות תקח הראוי להם לפי היתר שבין שתי המנות כמו שעשית במסלול השמש ובמסלול הירח. כיצד הרי שהיה מסלול הרוחב נ"ג מעלות. וכבר ידעת שאילו היה המסלול נ' היתה מנתו שלש מעלות ונ' חלקים. ואילו היה המסלול ס' היתה מנתו ד' מעלות וכ' חלקים. נמצא היתר בין שתי המנות ל' חלקים ג' חלקים לכל מעלה. ונמצא לפי חשבון מסלול זה שהוא נ"ג שלש מעלות ונ"ט חלקים. ועל דרך זו תעשה בכל מנין ומנין.
הלכה יג[עריכה]
מאחר שתדע מנתו של מסלול הרוחב עד צ' כמו שהודענוך. תדע מנות של כל מניינות המסלול. שאם יהיה המסלול יתר על צ' עד ק"פ תגרע המסלול מק"פ והנשאר תדע בו המנה.
הלכה יד[עריכה]
וזה הוא רוחב הירח בתחלת ליל זה. והוא דרומי שהרי המסלול יתר על ק"פ. וכן אם היה המסלול יתר מק"פ עד ר"ע תגרע ממנו ק"פ והנשאר תדע בו המנה.
הלכה טו[עריכה]
ואם היה המסלול יותר על ר"ע עד ש"ס. תגרע אותו מש"ס והנשאר תדע בו המנה.
הלכה טז[עריכה]
כיצד הרי שהיה המסלול ק"נ תגרע אותו מק"פ נשאר ל'. וכבר ידעת שמנת שלשים שתי מעלות ושלשים חלקים וכך תהיה מנת ק"נ שתי מעלות ושלשים חלקים.
הלכה יז[עריכה]
הרי שהיה המסלול ר'. תגרע ממנו ק"פ ישאר כ'. וכבר ידעת שמנת כ' היא מעלה אחת ומ"ג חלקים. וכן אם תהיה מנת ר' תהיה מעלה אחת ומ"ג חלקים.
הלכה יח[עריכה]
הרי שהיה המסלול ש' תגרע אותו מש"ס נשאר ס'. וכבר ידעת שמנת ששים ארבע מעלות וכ' חלקים. וכך היא מנת ש' ד' מעלות וכ' חלקים. ועל דרך זו בכל המניינות.
הלכה יט[עריכה]
הרי שרצינו לידע רוחב הירח כמה הוא ובאיזו רוח הוא אם צפוני ואם דרומי בתחלת ליל ערב שבת שני לחדש אייר משנה זו. וכבר ידעת שמקום הירח האמיתי היה בליל זה בי"ח מעלות ול"ו חלקים ממזל שור. סימנו י"ח ל"ו. ומקום הראש היה באותה העת בכ"ז מעלות ול' חלקים ממזל בתולה. סימנו כז"ל. תגרע מקום הראש ממקום הירח. יצא לך מסלול הרוחב רל"א מעלות ו' חלקים. סימנו רל"א ו'. לפי שאין משגיחין על החלקים בכל המסלול. ונמצאת המנה של מסלול זה בדרכים שביארנו בפרק זה שלש מעלות ונ"ג חלקים. וזהו רוחב הירח בתחלת ליל זה. והוא דרומי שהרי המסלול יתר על ק"פ
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.