רמב"ם הלכות יבום וחליצה א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים

<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר נשים · הלכות יבום וחליצה · פרק ראשון · הלכה טז | >>

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

כבר בארנו בהלכות אישות שבן תשע שנים ויום אחד ביאתו ביאה ודבר זה הלכה מפי הקבלה. לפיכך יבם קטן שבא על יבמתו אם היה בן תשע שנים ויום אחד יקיים. אבל אינו חולץ עד שיגדל ויבדק שהרי איש כתוב בפרשה לענין חליצה. ואם היה פחות מזה אין ביאתו ביאה. וביאת בן תשע שנים אינו קונה קנין גמור. לפיכך אין יבמתו נתרת לזר עד שיבא עליה אחר שהגדיל או עד שתחלץ כמו שיתבאר.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

עדיין אין טקסט למפרשי הרמב"ם על הלכה זו. הנכם מוזמנים להקלידם.