רמב"ם

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרים עיקריים:

רבי משה בן מימון, או בקיצור הרמב"ם (28 במרץ 1138 - 13 בדצמבר 1204; י"ד בניסן ד'תתצ"ח - כ' בטבת ד'תתקס"ה), מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות. עליו נאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" והוכתר בכינוי "הנשר הגדול".

תוכן עניינים

[עריכה] הלכה

  • פירוש המשנה לרמב"ם ("ספר המאור") - פירוש מקיף ובהיר על כל מסכתות המשנה.
  • משנה תורה לרמב"ם - בחיבור זה, המחולק לפי נושאים, קיבץ וסידר הרמב"ם את כל ההלכות שבתלמודים לפי נושאים ותת-נושאים, בעברית משנאית צחה, מדויקת ובהירה.

[עריכה] הגות

  • הקדמה למשנה
  • הקדמה לפרק חלק
  • שמונה פרקים לרמב"ם - כהכנה למסכת אבות העוסקת בתיקון המידות ובהוראות חז"ל לחיי תורה, דרך ארץ, מוסר והנהגות ישרות, המהוים בעצם את תורת הנפש,
  • מורה נבוכים - יצירה פילוסופית אשר עיצבה את דיוקנה של ההגות היהודית, ואף תרמה את חלקה להתפתחותה של הפילוסופיה המערבית.

[עריכה] אגרות ותשובות הרמב"ם

[עריכה] רפואה

  • "קיצורי גלנוס" (או פתגמי גלנוס ("אל מוכתסרת")) - לקט מסודר מכתבי גלנוס. בספר זה ליקט הרמב"ם רק את המחלות ודרכי הטיפול שהוכחו ונוסו בהצלחה, והשמיט מידע ותיאורים שנראו לו לא הגיוניים ובלתי מבוססים.
  • "פירוש לפרקי אבוקרט" - לקט של תפיסות העולם של היפוקרטס, בעיקר בנושאי רפואה מונעת והיגיינה.
  • "ספר הקצרת" - חיבור בנושא האסתמה והטיפול בה.
  • "הנהגת הבריאות" - חיבור כללי בענייני רפואה. בספר זה פורס הרמב"ם את משנתו הרפואית ומרחיב על הקשר הפסיכוסומטי שבין מצבו הנפשי של החולה לבין תחושותיו הגופניות.
  • "מאמר הטחורים" - חיבור בנושא מחלות דרכי העיכול, הטיפול בהן ומניעתן.
  • "על הסמים" - ספר העוסק בעיקר בטוקסיקולוגיה, בהרעלות ובהכשות נחשים.
  • "מאמר ההכרעה".
  • "מאמר המשגל" - הדרכה סקסולוגית לפי תפיסתו הרפואית. נכתב במקור עבור בנו של מלך מצרים.
  • "שמות התרופות" - לקט של כ-2,000 תרופות והתוויות רפואיות.
  • "על קץ החיים" - תיאור מפורט של גורמי תמותה שונים.