רלב"ג על משלי ל כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק ל' • פסוק כ"ה | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל', כ"ה:

הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא־עָ֑ז
  וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם׃



הראשון הם "הנמלים" שהם "עם לא עז" ביחס אל שאר ב"ח, ואף על פי שהם תקיפים ביחס גודל גופם, כי הם נושאים בפיהם כפלים רבים ממשקלם, והם מתחכמים להמציא הצריך להם מזון "בקיץ", והוא העת אשר ימצא בו להם, וזה ממה שיישיר החכם שלא ישתדל בחקירה כי אם בעת שיתכן שימצא לו, כל שכן שאין ראוי שיתחיל בחקירה שלא יתכן שתמצא בעת מהעתים. וכבר זכר שלמה במה שקדם אופן חכמת הנמלים במה שיכינו בקיץ לחמם כאמרו לך אל נמלה עצל.  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.