רלב"ג על משלי יט כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רלב"ג על משליפרק י"ט • פסוק כ"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ט, כ"ז:

חֲֽדַל־בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר
  לִ֝שְׁג֗וֹת מֵאִמְרֵי־דָֽעַת׃


ואחר שהזהיר הבן לשמוע מוסר, שב להזהיר שלא יכלה ימיו בזאת הפילוסופיא המדינית, כי די לו בה שתיישירהו אל לקיחת המוסר, אשר הוא הצעה לקנין החכמה, ואמר:

"חדל בני". המנע בני לשמוע חכמת המוסר תמיד, באופן שתשגה בה יותר מאמרי דעת, כי אין ראוי לאדם שיאבד זמנו בחקירותיה, כמו שביארנו בפרשת בראשית, אבל ראוי שתשגה תמיד באהבת אמרי דעת, אחר שתגיע מהמוסר דבר ראוי ומספיק להיות הצעה לקנין החכמה: