רוטנברג על משלי כד כג

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 23א

הטקסט המקראי

גם אלה לחכמים:

הטקסט הפשוט

גם משלים[1] אלה לחכמים הם[2]:

[1] לפי השמטת מוגדר

[2] לפי השמטת היה (בינוני)

הפירוש

גם משלים אלה, המובאים להלן של חכמים הם[3], ר"ל חכמים אמרו אותם. כלומר, לאחר שמחבר קובץ המשלים שבין קובץ הפתגמים שבי1-כב17 ובין קובץ הפתגמים שבכה1-כט27, הביא את המשלים שבכב17-כד22, הוא מצא לנכון לסיים קובץ זה בשישה משלים נוספים, וצייד אותם בכותרת "גם אלה לחכמים" שלפנינו. ואמנם לאחר כותרת זו הוא מביא את ששת המשלים האלה שבהם הוא מסיים את קובצו.

[3]הלמ"ד של "לחכמים" היא למ"ד הקניין, בדומה ללמ"ד של "לאבינו" ב"לקח את כל אשר לאבינו", בראשית לא1, והכוונה ב"אלה לחכמים" הוא: אלה קניינם של חכמים הם.

רוטנברג על משלי • פרק כד • פסוק 23ב

הטקסט המקראי

הכר פנים במשפט בל טוב.

הטקסט הפשוט

הכרת[1] פנים במשפט היא[2] דבר[3] בל[4] טוב.

[1] ראה הע' 5.

[2] לפי השמטת הוה (בינוני)

[3] לפי השמטת מוגדר

[4] ראה הע' 6.

הפירוש

הכרת[5] פנים במשפט היא דבר לא[6] טוב. כלומר, שופט הלוקח שוחד נזהר שלא להכיר את פניו של נותן השוחד בשעת המשפט, כדי שלא יחשדוהו אחרי פסק דינו, כי לקח שוחד[7].

[5] שם הפועל "הכר" הוא שם פעולה(ראה הערה 5 לו14 (*אולי י14)), והוראת "הכר פנים" היא הכרתפנים.

[6] "בל" הוראתו כאן לא השוה "בל ידעתי" לעיל כג35; ועוד הרבה.

[7] ראה פירושי לכח21.