רוטנברג על משלי כד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רוטנברג על משלי פרק כד פסוק 19,20

הטקסט המקראי[עריכה]

אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים, כי לא תהיה אחרית לרע: נר רשעים ידעך!


הטקסט הפשוט[עריכה]

אל תתחר במרעים, אל תקנא בהצלחת[1] ה[2]רשעים, כי לא תהיה אחרית לאדם[3] ה[2]רע: נר ה[2]רשעים ידעך!

[1] לפי השמטת נסמך

[2] לפי משפט ניתק לשם (מגדיר)

[3] לפי השמטת מוגדר

הפירוש[עריכה]

אל תתחרה[4] בבני אדם העושים דברים רעים[5], אל תקנא בהצלחת הרשעים, כי לא תהא אחרית טובה[6] לאדם הרע: מנורת הרשעים סופה שתדעך.

[4] ברור, ש"תתחר" שלפנינו הוא קיצור של "תתחרה", והפירוש של "אל תתחר במרעים" הוא: אל תתלהב[4א], כשאתה עושה אותה פעולה, שהמרעים עושים, כדי להתגבר עליהם – כפי שאנו משתמשים היום בביטוי "התחרה ב'". אני גם סבור, כי ייתכן שגם בירמיה יב5 הניקוד הנכון הוא: "תִתְחָרֶה בסוסים (*בפסוק "את הסוסים")" ושם כב15 הניקוד הנכון הוא "מִתְחָרֶה בארז".

[4א] הפועל "חרה" הרי הוראתו בָעַר, כלו' היה כמו להבה. השוה "יחרה אפך בעמך" שמות לב11; ועוד.