רא"ש על התורה/ויקרא/יד
ב[עריכה]
זאת תהיה תורת המצורע. מפני מה אמר הכתו' במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו שהרי טמ' נפש שהוא טמא אמרי' שהותר לישב במחנה שכינה וכו' וכ"ש במחנה לויה ובמחנה ישראל שמותר. וזב מותר במחנה לויה וכ"ש בישראל אבל בשכינה לא אבל מצורע מה נשתנה שלא מבעייא במחנה שכינה ובמחנה לויה אלא אפי' במחנה ישראל אמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה אלא כך אמרה תורה הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו ברכילות דמפטפט בפיו מדבר מדנים לפיכך בדד ישב:
ילמדנו רבינו כמה בני אדם אין להם חלק לעוה"ב. כך שנו רז"ל ג' מלכים אין להם חלק לעוה"ב וד' הדיוטות. ג' מלכים ירבעם אחאב מנשה אר"י בר שלום בקשו חכמים לשנות ד' מלכים עם שלמה אלא שיצאת ב"ק ואמרה אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אעפ"כ חזרו יום א' ובקשו לשנות שלמה עמהם אלא שבאה אש מן השמים ולחכה בספסליהם וחזרה ואמרה המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר כל כך למה היו שונים מפני שאמר הכתוב והמלך שלמה אהב נשים נכריות. הדיוטות בלעם דואג אחיתופל גיחזי אתה מוצא שהללו מפני דבור פיהם נלכדו בלעם ע"י לשונו נדחף לגהינם שנא' מן ארם ינחני ואין ינחני אלא גהינם שנא' ינחני במעגלי צדק למען שמו שהיה דוד מתפלל שלא ינחני לגהינם וכן דואג מפני לשונו נטרד אימתי בשעה שברח דוד מפני שאול ובא לבית אחימלך הכהן לנוב וקבלו ונתן לו לחם לאכול וחרב לחגור והלך דואג שהיה שם וספר לשאול לשון הרע על אחימלך שנא' ויען דואג האדומי ועל ידו נהרגו פ"ה כהנים נושאי אפוד בד ואחימלך כהן גדול שנא' ואת נוב עיר הכהנים הכה לפי חרב וכן אחיתופל נטרד על לשונו אימתי כשנתן עצה לאבשלום היאך ילך לאביו ויהרגהו ובא חושי הארכי ונתן לו עצה אחרת ונתגלגל הדבר וניצול דוד וכל האנשים אשר עמו וכשראה אחיתופל שלא נעשית את עצתו נחנק שנא' ואחיתופל ראה כי לו נעשתה עצתו ויצו לביתו ויחנק וגיחזי על לשונו נטרד ונצטרע בשעה שנתרפא נעמן ע"י אלישע התחיל נעמן ליתן זהב וכסף לאלישע ולא רצה לקבל היה גיחזי משמש לפני אלישע ראה את הכסף ואת הזהב אמר הנה חשך אדוני את נעמן שיתן לו דבר אלך ואקח ממנו הלך ולקח ממנו ממונו כשראה אלישע שלקח ממונו הלקה אותו בצרעת שנא' וצרעת נעמן תדבק בך למה לפי שכתוב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם והיה המלך ארם ונעמן שר צבאו עובדי ע"ז וכתיב ולא תביא תועבה אל ביתך א"ר פדת ברית כרותה להקב"ה שכל מי שמספר לה"ר על חבירו ילקה בצרעת מנין ממה שקראו בענין זאת תהיה תורת המצורע המוציא שם רע:
ביום טהרתו. מפני מה נשתנה קרבנו מכל הקרבנות על שספר לשון הרע לפי' אמ' הכתו' בקרבנו שתי צפורים שכולן מצפצפין ועץ ארז אין גבוה ממנו ולפי שזה הגביה את עצמו בא עליו צרעת א"ר לוי בשעה שהיו אבותינו במצרים לא היו רואות דם נדה מפני שאימת המצריים עליהם ואף כשישבו במדבר לא היו רואות דם נדה שהיתה שכינה עמהם והנשים קבלו את התורה שנא' כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל לבית יעקב אלו הנשים ועליהם הוא אומר איומה כנדגלות ועליהם נאמר גן נעול מעין חתום אמר הקב"ה בעולם הזה הייתם מטהרים וחוזרים ומטמאים אבל לעת"ל אני אטהר אתכם טהרה עולמית שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: