קצות החושן על חושן משפט שלט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) שכר קרקע. בטור כתבו בשם הרמ"ה ומשום דכתיב כל אשר בארצך ולא ארצך ע"ש. והוא בפ' המקבל דף קי"א שם אין לי אלא שכר אדם מניין לרבות בהמה וכלים ת"ל בארצך כל שבארצך ע"ש ומשום דשכר קרקע לא מיקרי כל שבארצך אלא ארצך ממש אין לנו לרבות. ונראה דלדעת הפוסקים דבית מיקרי תלוש כיון שהוא תלוש ולבסוף חיברו ואפי' לפי מ"ש הרמ"א בסי' צ"ה דבית ה"ל דין קרקע ע"ש אכתי יש לחלק בין איסור לממונא דלענין איסור' תלוש ולבסוף חברו דין תלוש הוי ועיין ש"ך סי' צ"ה ועמ"ש שם סק"ג ולכן נראה לענ"ד דהכא לענין איסור בל תלין שהוא איסור דאוריית' יש לחוש לדעת הפוסקים דה"ל דין תלוש ועמ"ש בסי' שי"ז סק"ג:
סעיף ו[עריכה]
(ב) שהטלית ביד האומן. עמ"ש בסי' ע"ב סקכ"ג:
(ג) שקבלנות הוא כשכירות. כת' בתשו' מוהר"א ששון סי' קי"ט על ראובן שצוה לסופר שיכתוב לו כתובה והתופר כתבה וחתמה כו' אם עובר בבל תלין אם אינו נותן לו שכרו וע"ש שהעלה דאינו עובר ז"ל ואע"ג דאיפסק' הלכת' דאין אומן קונה בשבח כלי מ"מ היינו באומן שאין לו כלום בכלי אבל באומן שהכלי עצמו הוא שלו נראה דודאי נאמר דדמי למכר וק"ו ממה דהוי ס"ד דאומן קונה בשבח כלי והוי הלואה כו' מכ"ש הכא שהכלי עצמו הוא שלו דהוי מכר והלואה ע"ש:
סעיף י[עריכה]
(ד) שהמחהו אצל שולחני. עמ"ש בסי' ע"ב דהיכא דבעה"ב נתן משכון לאומן על שכרו דאומן קנה המשכון ה"ל כפרוע ותו ליכא איסור בל תלין ואע"ג דהחזיר לו אח"כ את המשכון וע"ש סק"ג: