קיצור ליקוטי מוהר"ן רלא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר, כִּי אָז בָּאִים כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלָתֵת שֶׁבַח וְהוֹדָאָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ אָז מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. כְּגוֹן אִם צָרִיךְ לִרְפוּאָה יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אָז שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לְרַפְּאוֹתוֹ בְּתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַן תִּנְיָנָא סִימָן א):