קיצור ליקוטי מוהר"ן קעז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א. יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ כָּזֶה, כְּשֶׁשּׁוֹתִין יַיִן לִפְעָמִים זוֹכִין לְקַבֵּל חָכְמָה וּמֹחִין קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁיְּכוֹלִין עַל-יְדֵי-זֶה לְכַפֵּר וְלִמְחֹל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה (מִשְׁלֵי טז יד): ב. צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם, וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ וּמִתְרַצֶּה רַק בִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז מַמְלִיךְ עָלָיו מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: