קינות/יום אכפי הכבדתי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי וַיִּכְפְּלוּ עֲוֺנַי
בְּשָׁלְחִי יָד בְּדַם נָבִיא וּבָא אֶל מִקְדַּשׁ יהוה
וְלֹא כִסַּתְהוּ אֲדָמָה עַד בֺּא חֶרֶב מוֹנַי
וְלֹא שָׁקַט עֲדֵי הֻקַּם דַּם הַנָּבִיא זְכַרְיָה
  וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

הָיָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עַד בֺּא רַב טַבָּחִים
וּבָא אֶל מִקְדַּשׁ יהוה וּמָצָא דָמִים רוֹתְחִים
וַיִּשְׁאַל לְבַעֲבוּר זֶה הַכֺּהֲנִים הַזּוֹבְחִים
וַיַּעֲנוּהוּ כִּי זֶה הוּא דַּם קָרְבָּן הַזְּבָחִים
וַיְנַסֶּה בְּדַם פָּרִים וְדַם אֵילִים וְדַם מֵחִים
וְגַם זָבְחוּ זֶבַח רַב לַחֲקֺד מֶה הָיָה
  וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

וּבְכָל זֺאת לֹא שָׁקַט וְעוֹדוֹ כַּיָּם נִגְרָשׁ
וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וְיִּמָּצֵא מְפֺרָשׁ
כִּי הוּא דַּם אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל לֹא חָמָס שֺׁרָשׁ
וַיֺּאמֶר נְבוּזַרְאֲדָן גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ
אִסְפוּ לִי הַכֺּהֲנִים וְהוֹצִיאוּם מִבֵּית יָהּ
כִּי לֹא אֶשְׁקוֹט עֲדֵי יִשְׁקוֹט דַּם הַנָּבִיא זְכַרְיָה
  וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

דָּקַר יְשִׁישִׁים לְמֵאוֹת וּבַחוּרִים לְרִבּוֹאוֹת
וַיּוֹרֶד לָטֶבַח כֺּהֲנֵי יהוה צְבָאוֹת
וְאֵין שֶׁקֶט לְדַם נָבִיא וַיְהִי לְמוֹפֵת וְאוֹת
וְהַבָּנִים נִשְׁחָטִים וְעֵינֵי אָבוֹת רוֹאוֹת
וְאִמּוֹתָם לָטֶבַח גַּם אַחֲרֵיהֶם בָּאוֹת
וָאוֹמַר לְנַפְשִׁי זֶה חַטָּאתֵךְ וְזֶה פִּרְיָהּ
  וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה:

הוֹסִיף לַהֲרוֹג נָשִׁים עִם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם
וְדָם עוֹלַה בֵּינֵיהֶם כְּדַם יְאוֹר מִצְרַיִם
עַד אֲשֶׁר נֲָשָׂא נְבוּזַרְאֲדָן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם
וַיֺּמֶר הַאֵין דַּי בִּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם
הֲכָלָה אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת שְׁאֵרִית הַשִּׁבְיָה
  וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה: