קטגוריה:תהלים מח ח
נוסח המקרא
ברוח קדים תשבר אניות תרשיש
בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.
בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים
תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃
בְּ/ר֥וּחַ קָדִ֑ים תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אניות" - ספינות
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים מח ח.
ברוח קדים תשבר אוניות תרשיש
(תהלים מח ח): "בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ."
ה'! שלח נא רוח קדים חזקה, ושבור בה את אוניות תרשיש, האוניות הגדולות של האויבים הבאים להילחם בישראל מהים.
דקויות
אוניות תרשיש הן אוניות גדולות וחזקות, שנבנו כדי להפליג בים התיכון, לכיוון תרשיש (ארץ לחופי הים התיכון - כנראה ספרד או תורכיה). רוח קדים היא רוח חזקה ויבשה שבאה מכיוון מזרח, ובפסוקנו נאמר שה' שלח רוח קדים ששברה את האוניות. אבל מדוע? ומה הקשר בין זה לבין נושא המזמור, שהוא תפארתה של ירושלים?
1. הפרק מתאר את הגנת ה' על ירושלים, מפני חבורה של מלכים שנועדו להילחם עליה. ייתכן שהמלכים האלה הגיעו באוניות דרך הים התיכון, וה' שבר את אוניותיהם כדי להגן על ירושלים (ע"פ מלבי"ם על תהלים מח א ) .
- אולם, בשום מקום אחר בתנ"ך לא מסופר על מלחמה שבה אויבי ירושלים הגיעו דרך הים התיכון. האויבים תמיד מגיעים ממזרח ומצפון - מכיוון ארם, אשור ובבל.
2. במקום אחר בתנ"ך מסופר, שיהושפט מלך יהודה בנה אוניות תרשיש והן נשברו, מלכים א כב מט: "יְהוֹשָׁפָט עשר[עָשָׂה] אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ, כִּי נשברה[נִשְׁבְּרוּ] אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" ( פירוט ), (דברי הימים ב כ לז): "וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֹּדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ ".
- אולם, לא ברור מה הקשר בין שבירת האוניות של יהושפט - שגרמה נזק ליהודה, לבין הפרק שלנו - שבו ה' מגן על ירושלים ויהודה?
3. ויש מפרשים, שהפרק מתאר את מלחמה שתהיה באחרית הימים ("מלחמת גוג ומגוג"), ובה יבואו גויים מהים התיכון להילחם בישראל ( רש"י על פסוקים א, ה , וכן מצודות על פסוקים ה, ח ) . לפי אחד הפירושים, תרשיש היא טרסוס - עיר בדרום תורכיה, לחוף הים התיכון. לפי זה, ייתכן שהפסוק רומז למלחמה שבה תורכיה תשלח אוניות להילחם בישראל. אמנם בימינו, עיקר המאבק בזירה הימית מתרחש דווקא בים סוף, מכיוון אופיר שבאיזור תימן. ה' ישמור עלינו מהתורכים, התימנים וכל שאר האויבים, וישבר את אוניותיהם ברוח קדים.
פירושים נוספים
" ברוח קדים - הוא לשון פורענות שהקדוש ברוך הוא נפרע בו מן הרשעים, כמו שנאמר "ויולך ה' את הים ברוח קדים וגו'" ( שמות יד ), וכן בצור: "רוח קדים שברך בלב ימים" ( יחזקאל כז ), "ברוח אפיצם לפני אויב" ( ירמיהו יח )." ( רש"י ) .
"ע"י הרוח, ששברה את אניות תרשיש, ברוח הזה בעצמו כנן את ירושלים על מכונה, בל תחרב ע"י האויבים. תשבר - נסתר לנקבה, שרוח בא לפעמים בלשון נקבה, ופי' ברוח קדים אשר תשבר אניות תרשיש אלהים יכוננה:" ( מלבי"ם ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-01-20.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים מח ח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.