המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועשית את המזבח וגו' ושלש אמות קומתו" - (זבחים נט) דברים ככתבן דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר נאמר כאן רבוע ונאמר בפנימי רבוע מה להלן גבהו פי שנים כארכו אף כאן גבהו פי שנים כארכו ומה אני מקיים שלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה
ועשית את המזבח עצי שטים. זו מזבח העולה והיה מושם בחצר המשכן ועליו מקריבים הקרבנות והיה מצופה נחשת והיה רבוע כנגד רגל רביעי שבמרכבה הוא אות רביעי של שם ועל זה אמר רבוע יהיה המזבח.
ודע כי המזבח הזה היה גבהו עשר אמות, וזה שאמר ושלש אמות קומתו על מקום המערכה בלבד נאמר, והראיה שהיה גבהו י' אמות ממה שאמרו רז"ל רבוע יהיה למאי אתא מופנה הוא דכיון דאשמועינן חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב יודע אני שרבוע הוא ומה ת"ל רבוע יהיה, אלא אתיא לגזירה שוה נאמר כאן רבוע יהיה ונאמר במזבח הקטורת רבוע יהיה הוא שכתוב (שמות ל א) ועשית מזבח מקטר קטורת אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו מה מזבח הקטורת גבהו פי שנים ברחבו אף כאן גבהו פי שנים ברחבו, א"כ מה אני מקיים ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה, ועוד ראיה ממה שדרשו רז"ל במסכת סוכה פ' לולב וערבה מורביות של ערבה היו נותנים בצדי המזבח וראשיהן כפופין על המזבח תנא רכות וארוכות היו י"א אמה כדי שיהיו גוחות על המזבח אמה, וזה ברור שהיה גבהו של מזבח עשר אמות. ועוד דרשו רז"ל במסכת זבחים מזבח שעשה משה היה עשר אמות שהכתוב הקישו למשכן שנאמר (במדבר ד) ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח, מה משכן עשר אמות אף מזבח עשר אמות. ועוד פסוק מלא הוא במזבח שעשה שלמה שהיה גבהו עשר אמות שכן כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב' ד) ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו, וכן המזבח לעתיד.
ובמדרש ועשית את המזבח עצי שטים, על מה מזבח הנחשת מכפר על מצח נחושה שנאמר (ישעיה מח) וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה, מזב"ח מ'חילה ז'כות ב'רכה ח'יים, וכן שטי"ם ש'לום ט'ובה י'שועה מ'חילה. חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב כנגד שני לוחות הברית חמש דברות מכאן וחמש דברות מכאן, ושלש אמות קומתו כנגד שלשה גואלים משה אהרן ומרים.
ועשית את המזבח עצי שטים וגו' עד ועשית את חצר המשכן. אחרי שזכר הדברים האלה הנעשים מהזהב והכסף והנעשים מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. זכר מה הוא אשר יעש' עוד מעצי השטים ונחשת בלבד מבלי זהב וכסף ולא תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. ואמר ועשית את המזבח בה"א הידיע' לפי שכל ישראל היו מחכים שיצוה השם לבנות מזבח להקריב עליו הקרבנות כדרך כל בני אדם הקדמונים שהיו עובדים את אלהיהם בקרבן וזבח ואדם ונח ואברהם יצחק ויעקב כן עשו גם שבמעמד הר סיני אמר מזבח אדמה תעש' לי וזבחת עליו וגו' וגם משה כאשר כרת ברית התור' עם ישראל בנה מזבח תחת ההר. ומפני זה כלו אמר ועשית את המזבח כלומר ואמנם המזבח אשר יהיה ביניכם לזבוח לה' תעשה אותו בחצר המשכן לפני פתח אהל מועד. ועם היות הכיור מפסיק בין המזבח ובין המסך שלפני הפתח כדי שירחצו אהרן ובניו ידיהם ורגליהם בבואם אל אהל מועד להקטיר את הקטורת ולהעלות את הנרות או להעריך את לחם הפנים על השולחן באופן שלא יכנסו הכהנים מזוהמים מהגשת הקרבנות לשמש בשמושים היקרים ההם. הנה עם כל זה לא נזכר כאן מצות הכיור וכנו לפי שהיה רמז והערה מכוונת באותם הכלים אשר זכר כפי קדמותם ואיחורם כמו שאבאר בתשובת השאלה הט'. ואמר שיהי' המזבח עצי שטים רצה לומר שיהיו דפנות המזבח מעצי שיטים לא גגו כי ימלאוהו עפר כמו שאמר מזבח אדמ' תעשה לי וזבחת עליו וגו' ואם היה המזבח מכוס' מעצי שטים היה נשרף ונשחת המזבח כיון שאש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה. ונקרא מזבח לפי שעליו יזבחו הב"ח וישפכו דמיהם עליו אמנם מזבח הקטרת נקרא גם כן מזבח מפני שהי' כצורת מזבח החיצון שזובחים עליו. רבוע כתבה מרובעת. והנ' היה ה' אמו' אורך וה' אמות רוחב בריבועי כדי שיוכלו לזבוח עליו פר א' וכדי שלא יהי' בו כובד גדול לענין המשא לא היה גדול יותר מזה לזבוח עליו פרים הרב' עד שמפני זה שלמה עליו השלום כשבנה הבית הוצרך לעשות מזבח יותר גדול להרבות עליו הקרבנות. והיה המזבח הזה שצותה תורה שלש אמות קומתו. כדי שיהי' קומת כל אדם שוה אליו ואין ספק שהיה לו כבש לעלות עליו לדשנו או לעבוד העבוד'. ואמר ועשית קרנותיו אל ד' פנותיו להגיד שיעשה ד' קרנות על ארבע' זויותיו ונקראו קרנות מפני שהיו בולטות לצד מעל כמו קרני'. גם היו חלולות מבפנים כדי לשפוך בהם הדם שמשם היה יורד למטה בתוך חלל הארץ אל יסוד המזבח ויורד על התהום ולא יראה לעין. ואמר ממנו תהיינה קרנותיו כלומר מן המזבח של עצי השטים יהיו הקרנות לא נמשכות לצד חוץ ולא לצד פנים רק יעמדו ביושר על פנות המזבח. ואמר וצפית אותו נחשת רוצה לומר שיצפה המזבח נחשת מבחוץ ולא כלו בשוה כי הנה מחציו ומעל' יהיה הנחשת ממעש' רשת כמו שיתבאר. ועשית סירותיו שהם כצורת הסירות לקבל בהם הדשן כאשר ירבה. ופירוש לדשנו לצורך דושנו כי אין הדשן פועל כי הוא שם האפר בהיות הדשן בסג"ול תחת הד"לת אבל כשהוא בק"מץ הוא פועל הדשן כמו ואכל ושבע ודשן תדשן ודומיהם. ויעיו הוא כמו ויעה והענין מכברות לאסוף הדשן אל מקום אחד ומזרקותיו הם לקבל בהם את הדם להזאה ולשפוך. ומזלגותיו להפך בהם אברי העולות לשרפם מהר. ומחתותיו לתקן האש ולחתות בהן יקוד. ואמר לכל כליו תעשה נחשת כאומר וכל כליו הנזכרי' והבלתי נזכרים תעשה נחשת ולא כסף ולא זהב. ואמר ועשית לו מכבר מעשה רשת ר"ל שיעשה מעשה רשת חורי חורים מנחשת מד' צדדי המזבח מחציו ומעלה עד תחת שפת המזבח הנקרא כרכוב ועל הרשת היו ד' טבעות נחשת מד' קצותיו קצות המזבח. ואמר ונתת אותה תחת כרכוב המזבח להגיד שיתן הרשת מגיע עד תחת כרכוב המזבח שהוא השפה העליונה ממנו ותגיע הרשת ההוא מצד מטה עד חצי המזבח. והיה אם כן הרשת ארכו עשרים אמה להקיף ד' צלעות המזבח ורחבו אמה וחצי כי המזבח היה שלש אמות קומתו והרשת היה עד מחציתו והמפרשים אמרו שהיה הרשת במזבח לנוי ולתפארת. ונרא' לי שהיה גם כן בו צורך והכרח לפי שאם היה הנחשת מלא ומדובק בהיותו צפוי המזבח היה כבדות המזבח מופלג מאד ומשא כבד לנושאים אותו אבל בהיותו מעשה רשת נחשת מועט יספיק אליו ויהי נקל לשאת אותו אך היה הרשת עד חצי המזבח ולא עוד לפי שהעפר שהיה המזבח מלא ממנו היה כבד מאד נוטה למטה ואם היה שם עוד רשת תכבד יותר וישבר ולא יכול ולא יסבול כובד העפר אשר בתוכו הנה מפני זה היה הרשת עד חצי המזבח ומשם ולמטה היה כלו נחשת שיוכל לסבול העפר אשר בתוכו. ואמנם הכרכב היה כדי שלא יפול מן האש למטה על דפנות המזבח מצורף לזה כלו עניני הרמזים אשר זכרתי שהיה המזבח מצופה נחשת שהוא מלשון השחתה רמז למות והפסד העוברים על כל אדם. והנה המזבח החיצון הזה אין ספק שהיה קטן בשיעורו מאד אבל היה זה כדי שיהא נח לשאת אותו על כתפות בני אדם. ומפני זה שלמה המלך עליו השלום כשבנ' בית ה' עשה מזבח העולה בענין אחר באורך וברוחב ובקומה. כי שלשים על שלשים אמות היה עשר אמות גובהו והוצרך מפני זה אל כבש לעלות אליו ויסוד כדי שיסבב הכהן וילך על קרנות המזבח לצדדיו. אמנם בכאן לא זכר הכתוב דבר מהכבש ולא מהיסוד שיעשו במזבח מפני שהיה קטן כדי שיהיה נקל לשאת אותו וגם שיערתי אני בזה טעם אחר אבארהו לך בסדר ואתה תצו' בפרשת וזה אשר תעשה על המזבח וצוה הקב"ה שיעשו הבדים לשאת את המזבח בהם שיהיו מעצי שטים ונחשת כי היה הרמז במזבח ובבדים א'. אך אמרו נבוב לחות תעשו אותו כבר פירשו המתרגם חליל לוחין רוצה לומר שיהיה המזבח חלול מבפנים ולא יהיה כלי מלא מעצי שטים. ואמר כאשר הרא' אותך בהר כן יעשו לפי שכמו שזכרתי למעלה על דרך הפשט הרא' הקב"ה למשה רבינו בהר כל עניני המשכן בצורה מוגשמות לנגד עיניו כדי שיקבל ציורם בשלמות וילמדם אל האומנים לעשות כן. ואיפשר שיכוין אל הרמז הנרמז בענינים ההם. אמנם ראוי שתתבונן שבד' פעמים באה האזהרה הזאת שיעשה כמו שהראהו בהר הא' מהם היה כולל שאחרי זכרון הדבור אמר ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. והפעם הזאת היה כהוגן להיותה בתחלת הדברים. אבל אחרי כן בזכרון הכלים בקצתם אמרו ובקצתם לא אמרו. כי הנה בארון לא אמרו וגם בשלחן לא אמרו. אמנם במנורה אמרו שנאמר וראה ועשה כתבנית אשר אתה מרא' בהר. וכן בזכרון המשכן בסופו אמר גם כן והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר. אמנם בפרכת לא אמרו ולא ג"כ במסך. ואח"כ במזבח הנחשת אמר כאשר הראה אותך בהר כן יעשו ובחצר לא אמרו ובסדר ואתה תצוה לא אמרו כלל לא בבגדי הכהנים ולא באופן קדושתן וקרבנותיהם ולא במזבח הקטרת שנצטווה שם. וראוי לחקור הסבה בזה וע"ד הפשט נראה שהדברים שהיה ציורם קשה על הדמיון הוצרך לומר בהם שיזכור הצורה המוגשמת שנראה לו מהם בהר ובאותו ציור ותמונה יעשה זה ומזה היה המנורה שנתקשה משה בציורה כמו שזכרתי. וכן המשכן ביריעותיו העזים ומכסה העורות והקרשים ושאר הדברים שיצטרכו לציור ותמונה וכן המזבח החיצון מפני רשת וכרכוב ושאר הדברים שבו. הוצרך לומר בהם כן מפני קושי ציורם אך שאר הכלים שלא היה ציורם קשה לא הוצרך לומר בהם כן ונסתפק עם מה שכבר אמר בתחלת הפרשה ככל אשר אני מרא' אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. הנה התבארו הפסוקים האלה והותר' השאלה הז':
ועשית את המזבח עצי שטים. בתנחומא (י) מסיק הם עשו שטות והכעיסוני בעגל יבואו עצי שטים ויכפרו על שטותן וזה כי כל חוטא נכנס בו רוח שטות (סוטה ג, א) כי מטעם זה שלמה מכנה את הרשעים בכסילים, וע"כ נאמר במזבח נבוב לוחות תעשה אותו, כי כל מי שהוא בלא דעת ותבונה נקרא איש נבוב שנאמר (איוב יא, יב) ואיש נבוב ילבב פירש"י שם שכל מי שהוא חלול ונבוב בלא דעת ותבונה צריך שיקח לו לב לשוב בתשובה. ושלש אמות קומתו. כקומת אדם בינוני. וה' אמות אורך וה' אמות רוחב הרי י' כנגד י' דברים הבאים מן אב ואם בשר ודם וגידין כו' המנויין במסכת נדה (דף לא.) ועל ידם יהיה כל חטאת וכל עון, והוא מחצית השקל י' גרה. ועשית קרנותיו. לכפר על החוטא שנמשל לאיל בעל קרנים מנגח כלפי מעלה כמ"ש (תהלים ע"ה, ה'-ו') ולרשעים אל תרימו קרן אל תרימו למרום קרנכם כמבואר למעלה פר' וירא בפסוק והנה איל אחר נאחז. וצפית אותו נחושת. פירש"י לכפר על עזות מצח שנאמר (ישעיה מח, ד) ומצחך נחושה, וזה מסכים לדברינו כי כל קרן הוא במצח.
ועשית את המזבח. אמר המזבח ולא אמר "מזבח"; אולי שחוזר אל המוזכר במצות הכללות, דכתיב: (לעיל כ"ה ט'): "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו", ושם הראהו המזבח, ולזה אמר: ועשית את המזבח שהראיתיך תבניתו, צריך שיהיה מבפנים עצי שטים:
